הי הרב,
סליחה מראש אם השאלה חצופה. אני באמת אוהבת את הקב"ה.
אבא שלפעמים מפרגן לילד שלו ונותן לו, ולפעמים *מכה* אותו, הוא לא אבא טוב נכון?
אז איך הקב"ה שהוא אבא שלנו, יכול מצד אחד הכי לתת לנו, ולהיות שם בשבילנו, אבל יום אחרי זה לתת לנו מכות? יש פה קצת מניפולציה כלשהי לא? כדי שניצור מעין תלות בבורא עולם?
תודה, ושוב סליחה אם יצא חצוף.
שלום לך יקרה,
השאלה שלך היא שאלה מדהימה שהיא מאוד קשורה בזמנים שלנו.
האם כואב לנו?
בוודאי!
האם זה עדיין יכול להיות טוב לנו?
בוודאי!
האם אנחנו בהכרח מבינים איך זה מסתדר בעת הזו?
ממש לא.
האם הרע נועד כדי להתפלל אל ה' והוא יושיע אותנו?
זה מבט אחד. לפעמים באופן מוחלט זה ככה – כי המטרה היא שנכיר בו אחרי שהתעלמנו ממנו.
יש פעמים שהסיפור הוא אחר, אבל זה חלק מהתהליך שאנחנו צריכים בשבילנו.
מה זה אומר?
אני חושב שפה יותר קל להתגלגל לדוגמא כדי להבין.
ילד רוצה ממתק?
סך הכל נשמע טוב – לא כזה רע בשבילו.
העניין הוא שמהצד אפשר לשמוע את אחד מהוריו שאומרים לו להפסיק.
מבחינת הילד – ההורים שלו מנסים למנוע ממנו טוב.
הם אפילו רוצים שהוא יבקש רשות כדי 'הוא יקבל עוד.
והוא מרגיש ילד גדול!
למה הוא לא יכול להיות אחראי על הממתקים?
מה בכלל הבעיה לאכול את זה בבת אחת?
ברור שההורים לא מבקשים למנוע ממנו משהו וליצור לו כאב לב סתם.
הם לא מבקשים ליצור תלות.
הם מבקשים לדאוג לילד ואף לתת לו כלים כדי לשלוט ביצריו.
כשתכאב לו הבטן והוא יחפש נחמה, ההורים לא יצרו תלות. אלא הם מבקשים לעשות את זה כי הם אוהבים אותו, למרות שהוא אכל את כל הממתקים והוא לא הקשיב.
מבחינת הילד הוא חווה את הדחייה של הוריו, שאמרו לו 'לא' לממתקים כחוסר אהבה – אבל זה נבע מעומק האהבה.
הילד לא מספיק גדול להבין את זה, אבל האדם המבוגר שרואה את זה מהצד מבין את זה.
ויחד עם זאת, זה לא מכהה את רגשותיו של הילד.
אני חושב שהאנלוגיה למקרה שלנו ברורה.
אם אוסיף, אני זוכר שיחה שקיימתי עם יהודה וקסמן ז"ל, אביו של נחשון וקסמן הי"ד.
כשנחשון נחטף היו הרבה תפילות, ושאלו אחרי שמבצע החילוץ נכשל ונחשון נרצח: מה קרה לכל התפילות?
התשובה של יהודה היתה שלפעמים לאבא מותר להגיד לו.
זה הופיע בעיתונות.
שנים אחרי אני זוכר שחשבתי כשעמדתי ליד יהודה באזכרה לנחשון, ושאלתי אותו האם אחרי כל השנים התשובה שלו השתנתה – והוא אמר לא.
הוא אמר שזה כואב כשאבא, הקב"ה, אומר 'לא' אבל זה חלק ממה שאנחנו אומרים 'פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון`.
הוא לא משביע אותנו במה שלא טוב לנו – הוא משביע את הרצון שלנו בצד העמוק ביותר, גם אם אנחנו לא מספיק גדולים עדין להבין את זה לעומקו.
אני יודע שייתכן והתשובה הזו לא תקל על התחושות בבחינה הרגשית, אבל ייתכן והם עשו סדר בראש ומתוך כך לאט לאט גם יתיישבו בלב.
איתך באמונה,
נתנאל, חברים מקשיבים makshivim.org.il
