יש לחברה שלנו דילמה, היא באה מבית דתי חזק, היא מאוד רוצה לחמצן את השיער שלה ולעשות חור שני באוזן, וההורים שלה מסרבים ומתנגדים לכל העניין, היא באמת לא מבינה מה הבעיה בזה… והוריה חושבים שהיא תתקלקל מזה וזה יגרור אתה לעוד דברים. האם כיבוד הורים אוסר לעבור על דברי ההורים גם בנושאים אלו? מה עליה לעשות?
שלום יקרות!
דברי נכתבים לאחר עיון בפניני הלכה הלכות כיבוד הורים, אתן מוזמנות לעיין שם ולהעמיק יותר, אם אתן רוצות.
אתן מדברות על הסתירה שילד חווה כשמצד אחד הוא צריך (ורוצה?) לכבד את ההורים שלו ומצד שני יש משהו שהוא מאוד רוצה לעשות וההורים לא רוצים שהוא יעשה אותו, מה עושים? הוא יעשה את מה שהוא רוצה או את מה שההורים רוצים והוא צריך לקיים כי צווה לכבד אותם? זו באמת שאלה גדולה, עומדים מולו שני ערכים שמתנגשים לו.
אז בשביל לנסות ולענות מה אפשר לעשות נדבר קודם כל על מה היא מצוות כיבוד הורים, לאחר מכן נדבר על מה עושים כאשר יש סתירה בין שני הערכים האלו, ובסוף אנסה גם לתת לכן קצת רעיונות מה בפועל אפשר לעשות.
מצוות כיבוד הורים
אנחנו מצווים לכבד את ההורים- לסייע להם, לעזור להם במה שהם צריכים, לא לפגוע בכבודם, ובעיקר בעיקר להתייחס אליהם בכבוד. חז"ל מסבירים לנו שגם אם לפעמים רואים בהורים דברים קשים, חסרונות ופגמים, אנחנו, הילדים, צריכים לחפש ולמצוא בהם נקודות טובות, לדון אותם לכף זכות ובעזרת העין הטובה הזו, והדברים הטובים שמוצאים בהורים להצליח ולתת להם את הכבוד הראוי להם.
ובגדול עיקר החיוב במצוות כיבוד הורים הוא לעשות להורים את כל מה שהם זקוקים לו (לטפל, לעזור, לתת כבוד)- את מה שנוגע אליהם.
וכשזה מגיע לעניינים הפרטיים שלנו?
ויש לנו מצווה לשמוע בקולם אבל זו לא חובה! (אלא אם כן הילדים עוד גרים בבית ההורים ועל זה ארחיב בהמשך בעזרת ה') לכן בדברים שנוגעים לחיים האישיים שלנו, אנחנו אחראיים על עצמנו, בסוף אנחנו אישיות בפני עצמנו ויש לנו הזכות לבחור במה שטוב לנו. ברור שטוב לשמוע את מה שההורים אומרים לנו בכל מיני מקומות והתלבטויות, ואם נוכל לעשות רצונם, מה טוב, לשמח אותם זה דבר נפלא וזו מצווה גדולה, אבל כשנעמוד בפני בית דין של מעלה וניתן דין וחשבון על מעשינו, רק אנחנו נעמוד שם, ההורים שלנו לא יהיו שם לצדנו, לכן ההחלטה על החיים שלנו היא שלנו.
אבל יש פרט חשוב שהזכרתי אותו קודם, ואני רוצה להרחיב בו, כי משערת שהוא נוגע אליכן. כשילד גר בבית הוריו, הוא כן צריך להתחשב בבקשותיהם. הוריו הרי מפרנסים אותו, נותנים לו כל מה שהוא זקוק לו, דואגים לצרכיו ולכן אין זה ראוי שהוא לא יתחשב ברצונם של ההורים. אחרי שהוא עוזב את בית הוריו, והוא לא נסמך עליהם, יש לו את הזכות לא לשמוע בקולם אם הוא חושב ורוצה להתנהל אחרת.
ומה אפשר לעשות עם הקונפליקט כרגע?
אפשר לנסות ולהתבונן לרגע על הסיטואציה מנקודת מבט אובייקטיבית יותר. להבין את הצד השני. לנסות לרגע להסתכל על התמונה מנקודת מבטם של אבא ואימא, לחשוב למה הם חושבים את מה שהם חושבים, למה באמת הם אומרים את מה שהם אומרים, אפשר להתבונן גם על הצד ההלכתי וגם על הצד החברתי, ממש לחקור את הנושא מנקודת מבט אובייקטיבית, וגם מנקודת מבטם, למה כ"כ קשה להורים שאעשה את מה שאני רוצה לעשות, האם מה שהם חושבים על העניינים האלו באמת ישפיע עלי ככה? האם כאשר אעשה חור שני באוזן או אחמצן את השיער או כל דבר אחר, אני באמת אתקלקל, כמו שהם חושבים? האם הם צודקים או שזה לא נכון, ולא יקרה לי? להתבונן על הסיטואציה מנקודת מבט אובייקטיבית יותר, ואולי ככה הפער יצטמצם קצת? אולי ככה אחשוב אחרת, גם אם לא אשנה לגמרי את דעתי, אולי הדברים יוארו לי באור קצת אחר?
אפשר לנסות לנהל דיון עם ההורים, לדבר על הדברים, כדאי שהדיון יתנהל בצורה מכובדת, נעימה, לנסות להבין אותם, לנסות להסביר להם את עצמינו, את דעתנו, להבין את המניעים של כל צד, למה הוא רוצה את מה שהוא רוצה, למה הוא דורש את מה שהוא דורש וכך אולי להגיע לאיזה שהיא דרך שמקובלת ומתאימה לשני הצדדים.
וגם כמו שאמרנו, יש הבדל בין ילד שגר בבית ההורים לבין ילד עצמאי, אפשר להתבונן גם בשאלה הזו, מה אעשה כשאהיה עצמאית וכבר לא אגור בבית ההורים? האם אז, כשאלך בדרך שמתאימה וטובה לי, אעשה את מה שההורים שלי מתנגדים לו? או שאבחר דווקא למלא את רצונם ואוותר על הרצון שלי?
השאלות גדולות והנושא משמעותי, מאחלת שתהיה הצלחה רבה ושתבחרו בטוב, בעזרת ה'!
אילת-חן
Ayehen70@gmail.com
