בסדר,קודם כל רציתי להגיד תודה רבה, האתר הזה באמת עושה עבודת קודש. המון זמן מתבשל אצלי עניין שמאוד מעיק עלי, וסוף סוף אגרתי את האומץ לפתוח את זה מול עצמי, ואני מאוד אשמח אם יהיה לכם כיוון אולי להאיר לי 🙂
אני לומדת באולפנה ולפני כמה חודשים הוציאו אותנו למסע פולין, המסע נעשה באמת עם הרבה יראת שמים והכנה, היו לי כמה חששות אבל חשש אחד שבאמת לא היה לי היה חשש אמוני, ברוך השם אני הלכתי וחיפשתי וביררתי את הדרך שלי מבחינה דתית ואני באמת הרגשתי ומרגישה מאוד חזקה מהבחינה הזאת, מאוד משתדלת לעבוד את השם כמו שצריך באהבה ויראה. אבל כשהייתי בפולין עלתה לי רצף מחשבות שהיה לי נורא נורא קשה להתמודד איתם.
אני יודעת שאני לעולם לא יבין את השואה, וזה בסדר,וברור לי שרצף ההסטוריה גם אם הוא לא טוב, הוא לטובה. אבל אני מרגישה שהגעתי למסקנה מיאשת שה' מנהל את העולם באופן שיתתי, בשביל שיהיה טוב בסוף, הכל מכוון מראש,הכל ידוע, ואם תנסה להתפלל,להתחננן לה', להיות יהודי טוב, ה' יעזור לך רק אם זה מסתדר במקביל לתכנון העולמי של -לטובה. שהרי כל כך הרבה יהודים קדושים וצדיקים, ילדים של בית רבן, אנשים טובים הלכו למותם כשהם שרים להשם ומתפללים להמשיך בחיים ולעבוד אותו, אבל כנראה שזה שהם ימשיכו לחיות לא הסתדר במהלך שהשם מנסה להעביר.
עכשיו ,המחשבה שלמרות שאנשים גדולים ממני פי מיליון שהרגישו זכות להיות העקדה במהלך של הגאולה, התפללו על החיים שלהם,של משפחתם, של התורה שלהם והם לא זכו למענה, מכניסה אותי ליאוש כל כך גדול, כי מי אני שה' יקשיב לי? אין לי באמת שליטה על כלום, אפילו לא על המצב או צרה שבו אני נמצאת שהרי גם אם אני יתפלל והכי אשתדל, אם זה לא יסתדר אם המהלך העולמי זה לא משנה כמה התפללתי או ניסיתי, אני יודעת שתפילות לא הולכות ריקם, אבל זה שאני לא מסוגלת להשפיע על המצב שלי גורם לי להגיע למקום שאני צריכה להכריח את עצמי להתפלל כשבאות על צרות כי אני מרגישה שזה אבוד מראש, לפני שהגעתי ליאוש הזה הרגשתי כל כך קרובה, העבודת השם שלי היתה כולה מתוןך אהבה גדולה, כזאת של אבא ובת,הרגשתי שיכולתי לפנות אל השם בכל דבר, רציתי לפנות אל השם בכל דבר! כל בקשה,כל השתדלות וששערי שמיים פתוחים ובוהקים,שיש לי השפעה על העולם, שמקשיבים לי ולוקחים אותי ברצינות, ושהשם אוהב אותי גם, באופן הכי פרטי, ועכשיו אני מרגישה כאילו גנבו לי את הד
