בפעם הקודמת דיברנו על תכנית שלטון המלכות של המלך אחשוורוש – ללכוד את כולם ב"חיבוק דוב".
אחשוורוש מתחיל מהקרובים אליו ומסיים ביהודים להם מציע שיווויון זכויות ועבודה דתית חופשית בשמירתו האישית.
רק מספר מועט של דמויות מבינים את התכנית ומערערים אותה. על הדמות הראשונה נדבר כאן בעזרת השם.
*
"[גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים*בֵּית, הַמַּלְכוּת, אֲשֶׁר, לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ]" (אסתר, פרק א' פסוק ט').
ושתי המלכה הייתה בתו של בלשאצר מלך בבל בנו של נבוכדנצר השני שהיה אחראי באופן ישיר להחרבת בית המקדש.
אחשוורוש לעומתה היה פקיד פשוט שקנה את המלוכה בכסף.
בפסוק זה תכנית אחשוורוש מתחילה להתערער:
הרי [אם יש שוויון זכויות] – מדוע ושתי עושה את המשתה [דווקא] בבית אחשוורוש?
אם ושתי הייתה מלכה מכובדת ועוד נצר למלכים – הייתה עושה בבית המלכה! (ייתכן שחסר בתים למלכה בארמון?).
ואפשר גם לראות את חוסר השוויון ב[כינויי השמות]:
"[המלך] אחשוורוש" = קודם מלך ("תזכרי את זה טוב מאוד, ושתי!") ודרך אגב שמו אחשוורוש, לעומת "[ושתי] המלכה" = קודם שם פרטי ובדרך אגב מלכה.
*
"[בַּיּוֹם, הַשְּׁבִיעִי, כְּטוֹב לֵב-הַמֶּלֶךְ, בַּיָּיִן*אָמַר לִ…שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים, הַמְשָׁרְתִים אֶת-פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. לְהָבִיא אֶת-וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ*בְּכֶתֶר מַלְכוּת: לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת-יָפְיָהּ, כִּי-טוֹבַת מַרְאֶה הִיא]" (י' – י"א).
אחשוורוש רוצה [לתת את המכה האחרונה] שתשלים את התכנית שלו – להראות שהנסיכה הבבלית לשעבר, נצר למלכות הבבלית בה אין "חיבוק אוהב" כמו במלכותו, תגיע למשתה שלו.
במילים אחרות, אחשוורוש דורש מושתי להגיע למשתה [שהוא עשה] וכך להביע [אות הסכמה] שהיא מסכימה שהדרך = "כתר המלכות" הפרסית – "החיבוק הדובי" טובה יותר מאשר "כתר המלכות" הבבלית ש[מייצגת הרג וחיסול חשבונות] עם המתנגדים לה.
*
"[וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי, לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר, בְּיַד הַסָּרִיסִים; וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד, וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, לַחֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים: כִּי-כֵן, דְּבַר הַמֶּלֶךְ, לִפְנֵי, כָּל-יֹדְעֵי דָּת וָדִין… שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי, רֹאֵי פּ
