שלום.
אני ילדה שקשה לה בלימודים ואני ממש הרבה מתלוננת על דברים קטנים.
שלא תבינו לא נכון. אני מאוד מעריכה דברים אפילו את הנמלה שמחפשת מקום להיות בו. באמת. אבל כשזה מגיע לעיינים שלי. אין
אני רוצה להיות ילדה יותר שמחה, קופצנית ופחות אדישה. ילדה אם שמחת חיים.
איך עושים את זה למען ה'?
הקב"ה בבקשה תעזור לי!
שלום לחמדת, השואלת היקרה!
ממש כיף לקרוא את השאלה שלך! את הרצון שלך להשתפר במידות! בפרט בתכונות של עין טובה ושמחה! אומנם זה נורמלי לחלוטין התחושה הזאת שלא נמצאים במקום אידיאלי. אבל החיפוש שלך, עצם זה שאת שואלת, מחפשת דרכים להשתפר, ההשקעה הזאת ראויה להערכה!
השאלה שלך בעצם בנויה משתי חלקים-
חלק אחד שאת אומרת שיש דברים אישיים שלך שאת רואה בצורה פחות חיובית. את בעצם מתארת כאן חלק מתכונת עין טובה.
החלק השני היא השאלה איך להשתפר ולהתקדם במידת השמחה.
[אז דבר ראשון צריך להבין – מה זה בכלל עין טובה?]
עין טובה היא מידה שהיא בעצם הסתפקות במה שיש לך. הבנה שמה שיש הוא מספיק ומה שצריך, ואין בכלל צורך יותר מזה, שזה בעצם התמקדות בטוב.
אז איך עושים את זה? איך משתפרים בעין טובה?
כל דבר בעולם מורכב מדברים טובים ומדברים רעים (כמובן הרע והטוב הוא יחסי לאותו הדבר). דוגמא טובה לזה זה כוס שהיא חצי עם מים וחצי בלי- אפשר להתמקד בחצי הכוס שהיא עם מים ולהגיד כמה זה טוב, לשמח על זה ולהגיד- "איזה כיף שיש לנו חצי כוס מים"! ואפשר להתמקד בחצי כוס הריקה ולהתבאס ולהיות עצובים ש"חסר לנו חצי כוס מים"! כאשר את נפגשת עם משהו שקשור לעניינים שלך, כל דבר, תנסי להבין מה טוב בו ובמה הוא רע. ואחרי זה תתמקדי רק בטוב, תתמקדי רק בדברים החיובים. ככל שתתרגלי את זה יותר כך הדבר יהיה לך יותר קל. ועם הזמן זה יגיע אלייך בצורה טבעית!
עין טובה היא מידה גדולה כ"כ עד שאומרים שכשאליעזר, עבד אברהם, חיפש כלה ליצחק אבינו, הוא ידע שהיא מתאימה ליצחק אבינו רק בזכות שתי מידות בלבד! שהן- עין טובה וגמילות חסדים!(כלי יקר שם) הרצון שלך לדבר כה גדול מעורר השראה! אשרייך!
אם תצליחי לראות דברים בעין טובה, ולהסתפק במה שיש- בטוח שהשמחה תבוא מעצמה! כשאדם מתמקד בטוב, ממלא את עצמו בחשיבה ובדברים חיוביים, אז ממילא אין מקום לרע, ולעצבות. (הכוונה לעצבות סתם. כי יש עצבות שהיא נצרכת).
ואם תרצי- אפשר גם לעזור לשמחה לצמוח.
לא סתם המוזיקה היום תופסת מקום של כבוד. כי היא משפיע על הרגש מאוד. ולכן אפשר גם לשמוע מוזיקה שגורמת לשמוח ולקפץ. וכן גם מחשבות וזיכרונות שמחים- קרה לך משהו טוב? היית באיזה אירוע משמח? תחשבי על זה ותשמרי על הזיכרון טוב טוב. אפילו תרשמי אותו באיזה יומן או מקום שמור. ומתי שאת מרגישה טיפה מדוכדכת, עצובה או סתם בא לך להעלות לעצמך חיוך- תפתחי את מה שרשמת, תזכרי באירועים האלו.
תמיד טוב לשתף אדם קרוב. אם זה הורים, או איזה מורה שאת מרגישה בנוח להיפתח אליהם. הם יכולים לתת קומה נוספת ודברים יותר ספציפיים במיוחד לך. מהסיבה הפשוטה שהם מכירים אותך ויודעים יותר טוב מה מתאים בשבילך.
מקווה שעזרתי!
בהצלחה בכול והרבה שמחה!
ישראל isra7002@gmail.com
