שלום רב!
לאחרונה החל להתקיים בי ספק לגבי ה׳, ה׳, הרי הוא מלך העולם, אז למה הוא ברא אותנו? למה הוא צריך בני אדם?, הוא בורא בני אדם והורג אותם מתי שהוא רוצה, ושולט עליהים בעצם, אבל למה הוא צריך אותנו? אולי נבראנו בשביל לשעשע אותו? למה הוא צריך אותנו ? ובגלל זה, נורא קשה לי להתפלל,לברך, או כל דבר שקשור לזה,אני מרגישה כופרת על שעוברות בי מחשבות כאלו,אבל אני חייבת תשובה…אשמח לתשובה…
שלום מיכל,
קודם כל, זה בסדר לגמרי שעוברות בראש מחשבות כאלו. לפני שבועיים, בליל הסדר עשינו הכל בשביל שהילדים ישאלו שאלות, גם אם חלק מהם ישאלו ´מה העבודה הזאת לכם´. כששאלה מתעוררת – זה סימן של גדילה. כשמשהו שפעם סיפק אותך, כבר לא מספיק לך – סימן שאת יותר גדולה (בדיוק כמו נעליים). בקיצור – זו הדרך להתקדם.
מכיוון שזו הדרך, צריך ללכת בה. לא מספיק לשבת רגל על רגל ולצפות שנגיע. זו דרך, זה לא אוטובוס! איך הולכים? מבררים את הנושא דרך ספרים (יש להניח שזה הטריד בעבר עוד מישהו…), שואלים, מדברים עם אנשים שאת חושבת שיעזרו לך לברר את הנושא.
אני בטוח שהתחלת ללכת בדרך, הרי שלחת את השאלה…
שאלת: למה בעצם נבראנו? נדמה לי שזו שאלת הבסיס של החיים שלנו, ושל בריאת העולם. אם אכתוב לך תשובה שעונה ישירות על השאלה הזו, ואפנה אותך למקורות ברמח´´ל ובספרים חדשים יותר, תפסידי פעמיים: דבר ראשון – תפסידי את התשובה [שלך] לשאלה הזו. דבר שני – תפסידי את השאלה עצמה. השאלה הזו אמורה ´להטריד´ אותנו כל החיים, אחרת נעבור אותם סתם, בלי לעשות את מה שלמענו נבראנו. יש אנשים שלא שואלים את השאלה הזו, רחמנות עליהם.
בכל אופן, אציע לך שני דברים שאולי יעזרו לבחון את השאלה הזו מחדש, ולגבש לעצמך את התשובה שלך.
א. את מניחה שהקב´´ה ברא את העולם בשבילו. ממילא הוא צריך אותנו למשהו, והשאלה היא מהו הדבר שלשמו הוא צריך אותנו. מכיוון שהקב´´ה אינסופי, ואין לו צרכים פיזיים שאנו יכולים לספק לו, הצעת שאולי הוא ברא אותנו להשתעשע בנו. תסכימי איתי, שהבריאה היא לא משהו משעשע במיוחד (עוני, מחלות, מלחמות…), וממילא, מי שמשתעשע מדברים כאלו – זה אומר עליו משהו. לא אאריך.
אציע לך לחזור שלב אחד אחורה: מי אמר שה´צורך´ הזה הוא לשם השעשוע? אולי מדובר בסוג אחר של צורך? (אהבה, נתינה, ללמד משהו את הבריות וכדו´ – אלו כמובן דוגמאות שמופיעות במקורותינו).
ובואי נחזור שלב נוסף אחורה: מי אמר שהקב´´ה ברא את העולם בשבילו? אולי הוא ברא אותו למעננו? אם נניח כך, נצטרך כמובן לשאול מה יוצא לנו, בני האדם, מהשהות פה בעולם הזה. זו שאלה מצויינת, והלוואי שנשאל אותה תמיד.
ב. התשובה שתמצאי צריכה להיות נכונה, גם אם היא לא הגיונית. לפעמים אנחנו יודעים שמשהו מסויים ´עובד´, גם אם איננו יודעים [איך] הוא עובד, וגם אם על פי ההגיון שלנו הוא לא אמור היה לעבוד. עם כל הכבוד לשכל ולהבנה שלנו, מעניינת אותנו יותר המציאות. הרבה פעמים קרה שמדענים גילו תרופה מסויימת שעוזרת למשהו, והחלו להשתמש בה, ורק אחרי הרבה שנים הבינו [איך] היא עובדת. זה טבעו של עולם. ממילא, לא צריך לפחד מרעיונות שנשמעים לא הגיוניים – אם הם אמיתיים ונכונים. הגיוני פירושו ´מובן בשכל שלנו´, ואמיתי פירושו ´עובד במציאות´.
אז איך מזהים תשובה נכונה? א. שיש לנו הוכחות לנכונותה (כולל מסורת, או אמון באנשים כאלו שבכוחם לאמת אותה). ב. שהיא מתיישבת על הלב (גם אם לא על השכל). ג. וזה עשוי להפתיע אותך – שיש לנו את היכולת להגיע אליה. הרי לא יתכן שהקב´´ה יצפה מאיתנו להגיע להבנה מסויימת שאין בכוחנו להגיע אליה!
אז צאי לדרך! תחשבי, תלמדי, תבררי עם אנשים, ותגיעי לתשובה שלך. אם תשתפי אותי בתשובה שהגעת אליה – אשמח ואודה לך.
בהצלחה רבה,
אלעזר (חברים מקשיבים)
