אבא לא מרשה לי…

היי!

קראתי את השאלה שלך, וממש היזדהתי. לא, לא בגלל העגילים, אין לי בכלל חורים, אלא בגלל הוויכוח עם ההורים. כמה התווכחתי עם ההורים שלי, וכמה דברים לא הרשו לי לעשות, וכמה חיכיתי לגיל 18.

ובגיל 18?!?!? האמת לא עשיתי מהפכה, אבל לאט לאט לקחתי את האחריות על החיים שלי לידיים של עצמי. ואני עדיין עובדת על זה… (אם כי לא פעם אני מגלה שהעצות של ההורים שלי היו טובות ונכונות)

אבל בואי נתחיל רגע מההתחלה.

הורים בדרך כלל רוצים שיהיה לילד שלהם טוב. הבעיה מתחילה בשאלה מה טוב לנו?

אני אתן לך דוגמא פשוטה רגע, מהבת שלי, טוב?

יש לי ילדה, כבר בת שלוש פלוס. מאוד דעתנית ומאוד אוהבת להחליט על חייה. ומה היא אוהבת לאכול?
מה שכל ילד אוהב, בעיקר שטויות: טופי, שוקולד, בסקויטים ובמבה.

מה היא חושבת שטוב לה?
(רמז: מה שטעים לה)

ומה אני חושבת שטוב לה טוב לה?
(רמז: בפורים קצת נתנו לה יד חופשית, בכל זאת חופש, ומשלוחי מנות… היא הרגישה נורא בערב. צעקה, בכתה והשתוללה, כאילו היא שתתה יין, ולא שוקולד וטופי)

עכשיו בטח בא לך לצעוק, היי, מה היא חושבת, העולם הוא לא כזה שחור לבן, ואני לא ילדה בת שלוש!!!

את צודקת.

אבל כדאי לצאת מנקודת הנחה שבסופו של דבר כל הורה רוצה בטובת הילד שלו.
נכון, לפעמים קשה לדעת מה באמת טוב לילד, ולפעמים גם לנו קשה לדעת מה טוב לעצמנו.
אבל ההנחה היא שכנראה אבא שלך שרוצה שיהיה לך רק טוב, חושב שזה לא טוב לך חור שני.

הלאה.

תמיד אומרים "על טעם ועל ריח אין מה להתווכח", אבל מרצה אחד אמר לנו, שרק על טעם ועל ריח אפשר להתווכח, כי על מה נתווכח? על עובדות?!?

תראי, אפשר להגיד שבנים לא מבינים כל כך באופנה… אבל…

את בטוחה ש"יופי" זו הבעיה היחידה שיש לאבא שלך עם עגיל שני?
הוא גם ממליץ לך איזה צבע של חצאית מתאים לאיזו חולצה?
אולי יש פה משהו אחר?
אולי הוא אומר לך שזה לא יפה, אבל הסיבה היא בעצם אחרת?

אז מה כדאי לעשות?
אני יודעת שזה לא ממש קל, אבל כדאי לשבת ברוגע, ולנסות לדבר עם אבא שלך. לחפש זמן ששניכם רגועים, להכין איזו כוס קפה… ולנסות לברר ביחד, למה כן עגיל שני ולמה לא? ואולי באותה הזדמנות לנסות לברר עוד כמה דברים על הבחירות שלך בחיים.

זהו. מקווה שעזרתי קצת. מוזמנת לפנות אלי ולחדד לי דברים שלא שמתי לב אליהם או לא עניתי כמו שצריך.

רק אור וטוב!
רננה
renanaro@gmail.com