שונאת את עצמי ולא מצליחה להתקדם לשום מקום

יקרה,
קודם כל סליחה על העיכוב בתשובה.

בתור התחלה חייבת להגיד לך שאת במקום מאוד טוב בחיים שלך. את מודעת למה שאת עוברת, מזהה את הרגשות שלך ויודעת לכנות אותן בשמות שמאפשרים לך להפגש עם עצמך ולדעת מה קורה בתוכך.

מאוד מקוה שתאמיני למה שאני הולכת לכתוב לך. הרבה מאוד אנשים מרגישים כמוך. בעיני זה חלק מתהליך בריא של בניין אישיות. יש בנו דברים שאנחנו לא אוהבים אותם, שהמפגש דרכם עם עצמנו לא עושה לנו טוב. בגיל שלך זה טוב שזה קורה כי זה הזמן לבנות את מי שאת הולכת להיות. וחלק מלבנות זה להתבונן ולהחליט שאת התכונה הזו או התגובה או ההתנהלות הזו את מסמנת בתור משהו שאת אוהבת וחלק בתור משהו שאת לא. טוב להרגיש בהירות ביחס שלנו לעצמנו, השאלה היא רק מה עושים עם זה. ואת זה הייתי רוצה שנברר יחד.

דבר ראשון שאת הולכת לעשות זה קודם כל לקבל את עצמך. לאהוב את מי שאת בלי תנאים. לקבל את עצמך כמו שאת. גם עם הדברים שאת פחות רוצה שיהיו לך בפנים. גם עם התחושות הקשות שמלוות אותך עכשיו. כולנו אנשים מורכבים. יש בנו כל מיני פנים של טוב וגם רע וחולשות ונפילות, כי אנחנו בני אדם, וכמו שאת יודעת באנו לעולם הזה כדי לעבוד. כל עבודת נפש שהיא, מחייבת אותנו בעמדת מפתח ראשונה של לשמוח במי שאנחנו. להרגיש טוב כלפי הקיום שלנו ולחזק את עצמנו מבפנים.

איך? את אומרת לעצמך במטרה שזה יהיה לך בראש ואחר כך קבוע בתוכך: אני מרגישה שאני ממש לא אוהבת את עצמי עכשיו, לא כיף לי עם מי שאני, ובגלל זה יש לי נפילות, וזה בסדר. אני יודעת שזה משהו זמני שאני עוברת עכשיו. ברגע שאת מקבלת בתוכך את המקום הזה את יכולה להתחיל לבחור מה את רוצה שיהיה בפנים ומה לא.
בקבלה הזו של עצמך את מרוויחה מישהי אוהבת ומעניקה שהולכת להיות החברה הכי טובה שלך ולתמוך בך תמיד. את מרוויחה את עצמך.

אחרי השלב הזה, שהוא הכרחי לנו לכל תהליך ומפגש שלנו עם עצמנו בחיים, הכרחי לנו להיות בקשר עם הפנימיות הטובה שלנו, שלא תלויה בגורם חיצוני. הפנימיות שלך,יקרה, היא מדהימה. רק תני לעצמך הזדמנות לגלות אותה.

אחר כך אני חושבת שכדאי שתתני אמון בעצמך, במחשבות וברגשות שלך ואז תתחילי להחליט מה את לוקחת איתך להמשך החיים ובטוב.

כשאנחנו נותנים אמון בעצמנו ולאט לאט מתחילים לאהוב את מי שאנחנו ומשמיעים לנו דיבורים של אמת ואהבה וחיזוק ולא של חולשה ורעל אנחנו יכולים להביא את עצמנו למפגש עם אחרים, בלי להתנצל על מי שאנחנו. כי מי שלא טוב לו עם עצמו לא יכול שיהיה לו טוב עם אחרים.

בואי נתמקד בשני התחומים שכתבת.

אם רבת עם חברות זה אומר שיש לך חברות. זה אומר שהצלחת ליצור קשרים קרובים עם מספר נערות שנענו לקשר הזה ובחרו בך מרצונן כחברה. ובחברות גם רבים, לפעמים זה חלק מהעניין. והרבה פעמים מתוך הפער הזה שמתגלה והחוסר תיאום והאי וודאות מתחברים אחר כך הרבה יותר. תנסי לבדוק למה רבתן ואיך אפשר לחזור למקום הטוב שהיה ויותר מזה. משברים זה דבר שמצמיח. במשך הזמן תגלי שיש כאבים בחיים שלא היית מוכנה לוותר עליהם כי דווקא בגללם הצלחת לגדול ולבנות בתוכך קומות בנפש ולקבל מתנות שלא היית מקבלת בדרך אחרת.

אני מאוד מאמינה בלדבר, פשוט לפתוח את הלב ולהגיד מה שאת מרגישה ואם צריך לדעת לבקש סליחה ולהתחיל הכל מחדש.

ובעניין ההדרכה, עצם זה שנבחרת להדרכה אומר עליך הרבה מאוד. זה אומר שאת נערה איכותית וערכית שיש לה הרבה מה לתת. חשוב שתזכירי לעצמך שיש תקופות שלא קל להדריך בהן, כמו התקופה שאת נמצאת בה עכשיו. אבל את ממשיכה ולא מוותרת. אולי כדאי שתבקשי עזרה אולי ממישהו מהסניף או מבחוץ ואת יודעת הכי טוב מי מתאים. לברר איך את הולכת להתחדש במקום הזה של החצי כוח בהדרכה. אולי בחיזוק הקשר עם החניכות? בסתם לעשות איתן כיף? אולי בפעולות מסוג שעדיין לא ניסית?

תני לעצמך מרחב ותני לעצמך זמן. דברים טובים בנפש קורים לאט. התהליך הזה יעשה לך הרבה טוב, בע"ה.

מקווה שקצת עזרתי.

מאמינה בך לגמרי ויודעת שאת הולכת לנצח,
רק טוב ושמחה,
נועה