זה בסדר שאני לא מתייגת את עצמי?

לק"י

שלום לך מוריה!
אני חייב להגיד שהשאלה שלך ממש, אבל ממש לא מוזרה.
בזמן הזה שכולנו מנסים למצוא את עצמנו נכנסים תחת שבלונה כזו או אחרת, מכונסים (לפעמים נגד רצוננו) תחת מטריה מסוימת עם תגית מעל, ברור שזו שאלה שמתבקשת.
לא תמיד אנחנו מרגישים שאפשר להכניס אותנו בשבלונה או מטריה. ההגדרות שרוצים לתת לא תמיד מבטאות אותנו ובגלל שבימים האלה כולנו עסוקים בזה, זה ממש לא מוזר.
יותר מזה, עצם השאלה של "מי אני" היא שאלה עצומה ונפלאה!
לא צריך להרגיש שזו שאלה מוזרה, כי זו שאלה שאנחנו תמיד מתמודדים איתה ברמות כאלה ואחרות.
תמיד מבררים את הרצונות שלנו ואת הדרכים שאנחנו רוצים ללכת בהם.
אשריך שהעלית את השאלה, גם אם בעיניך היא טיפה מוזרה או שקשה היה להעלות את זה!
אם את מנסה להכניס את עצמך לשבלונה כזו או אחרת אנחנו בבעיה כפולה ומכופלת.
גם תהיי מישהי שזו לא באמת את ואת בעצמך מאבדת מעצמיותך. יותר מזה, את גם תרגישי כלואה במקום שזה לא את.
את לא צריכה לתייג את עצמך, אך יחד עם זאת אם את מרגישה שאת לא יודעת מי את, תנסי לברר מי את.
רק טיפ קטן, אל תנסי להגיד שהגדרה כזו אחרת קרובה להגדרה של מי את – נסי לחשוב מי את באמת.
רצונות, כישרונות, יכולות, חוזקות, חסרונות, חולשות וגם דברים שאינם בחיריים (מאיפה את, בת כמה את) שאולי יעזרו לך בבירור הזה.
זה אומר שאת עדין יכולה להיות כמה דברים ולא להכניס את עצמך לתיוג או נתון כזה או אחר.
את את ואף אחד לא יקח את זה ממך ואם לא תתייגי את עצמך בנתונים זה יפחית מעצמיותך.
מה שיכול להפחית מעצמיותך זה אם לא תצליחי להגיד (זה לא אומר להגדיר) מי את.
מקווה שהדברים עזרו.
אם יש עוד שאלות שקשורות לנושא הזה, אם אם יש שאלות על דברים אחרים תמיד תרגישי בנח לפנות ולשאול.
הרבה הצלחה!
נתנאל
netanelweil@gmail.com