הקושי לקום לתפילה

שאלת הגולש

בס"ד
יש לי בעייה שבחופשים אני לא מצליחה לקום לתפילה כל יום אני אומרת מחר בבוקר אני יתפלל ואני לא עושה את זה גם אם אני ערה אני כל הזמן מחפשת תירוצים ואז לפני שאני הולכת לישון אני מאוכזבת מעצמי וזה ממש מציק לי
איך מתגברים על יצר הרע איך מתמידים בזה?

תשובה

לק"י

שלום לך שואלת יקרה!
ראשית, סליחה על העיכוב עם התשובה, אבל מעז יצא מתוק ואולי דווקא חכם שאנחנו עונים על זה עכשיו.
למה?
כי עכשיו כבר נכנסים לתוך החורף, זמן בו הלימודים הרבה יותר מתמשכים מאשר בשאר השנה כאשר יש תקופה של חגים.
למה זה טוב? הרי כל הענין הוא החופש ולא שנת הלימודים!
אז זהו, זה נכון האמירה הזו, אבל כמו שמתכוננים למלחמה לפני המלחמה ולא רק במהלכו, כך זה גם הענין הזה.
וזו העצה הראשונה – [להתכונן!]
בחופש הולכים לישון מאוחר ועושים כל מיני דברים, אך אם כבר עכשיו מתחילים לעשות סדר וארגון במהלך היום ומתעוררים בשעה קבועה.
כן, את בלימודים וגם לפני זה היית בלימודים – אלא שעכשיו את מתעוררת בזמן שיש מנין, בזמן שאפשר להתפלל ומוסיפה מעצמך.
מה את עושה בזמן הזה?
לא מתכוננת ללימודים, אלא מקדישה את זה לדבר שבקודש.
כך, את תרגילי את עצמך לקום בקדושה.
זו עצה ראשונה.
העצה השניה היא [סוף מעשה במחשבה תחילה].
יש עינן מאוד גדול לחשב מראש.
הרבה פעמים בקיץ ובחופש קשה לקום כי פשוט ערים עד שעות מאוחרות.
זה נכון שיש בך רצון עז ללכת לתפלה, אבל כאשר הגוף פיזית לא מסוגל לעשות את זה אי אפשר לקום.
לתכנן מראש פשוט את הלו"ז.
זה נשמע כדבר פשוט אך בשטף החיים זה קשה, ונראה לי שגם עכשיו במהלך הלימודים זה גם כן קשה לתכנן מראש.
הענין הוא שבבוקר זה יותר קל כי זה תחילת היום.
לא כל כך שולטים בלילה כמו ביום, אם רוצים.
תמיד יש משהו קטן שצץ לפני שהולכים לישון.
לכן, בתוך העצה הזו גם נציע שתקבעי שעה שבה את הולכת לישון כדי שתשני מספר מסוים של שעות.
בגלל שהרבה פעמים יש דברים שצצים קחי לעצמך מקדמה של חצי שעה ותקבעי חצי שעה לפני שאת רוצה ללכת לישון ולהיות במיטה להיכנס לישון.
העצה השלישית כבר קשורה לבוקר עצמו.
[לא לוותר!]
התעוררת טיפה יותר מאוחר, לא להיות במיטה עכשיו ולהגיד שכבר פספסת.
קומי ותראי שניסית ושראית.
בהתחלה עוד תקומי מאוחר, אבל עם הזמן את תרגישי שאת יכולה גם להתגבר על העייפות שלך.
זה כבר קשור גם לרצון.
ויש בכך מן העצה הרביעית.
[לשנן את הרצון].
מה זה אומר?
זה שאת רוצה לקום זה טוב ונחמד, אך השאלה היא אם את אומרת את זה לעצמך אולוחשת את זה רק בתוככי ליבך.
תגידי את זה שאת רוצה ללכת לקום לתפלה.
תגידי שתשמעי את זה באוזנייך.
"אני רוצה לקום לתפלה בשעה פלונית!".
תגידי את זה באמונה צרופה וכך זה יתחדד גם אצלך.
העצה החמישית והאחרונה – [אין טריקים].
לא משנה כמה עצות נביא, בסוף הדבר תלוי בך.
לימוד סביב תפלה (ופירושי המילים) יכול להועיל לעורר את הלב.
הבנת חשיבות התפלה יכולה לעורר את הלב.
תשקיעי בזה.
זה גם מעשיר את התפלה ומגביר את הרצון.
אך חשוב לזכור – צריך להתאמץ.
זה נכון לגבי כל עבודה עם היצר והרצון ליישר אותו.
צריך להתאמץ כדי להזיז את עצמנו ממסלול אחד למסלול שני.
הרי דרוש מאמץ כדי להזיז את המסילות של הרכבת אז שאנחנו, שנעים בקצב יותר מסחרר ובכוח יותר גדול מהרכבת לא נזדקק למאמצים בשביל זה?
אני לא אומר את זה בכדי לייאש אלא כדי שתביני לקראת מה את הולכת.
את מוזמנת לעדכן אותנו איך ההתקדמות ואם הדברים עזרו.
כמובן, אם יש עוד שאלות לגבי זה ותרצי עוד עצות או שיש שאלות נוספות בעניינים אחרים, תרגישי חופשית לפנות ולשאול.
הרבה הצלחה וישר כח גדול על הרצון שלך להיקשר לבורא ולהשקיע בקשר שלך איתו יתברך.
בברכה,
נתנאל
netanelweil@gmail.com

ו באלול התשעד

קרא עוד..