למה יש מנהגי אבלות?

שלום לך יקרה!
ממש מצער ועצוב לשמוע על כך שבגיל צעיר כ"כ איבדת את אביך, אין ספק שאיבוד של אחד ההורים הוא קשה מאוד.
כאשר קבעו חז"ל את ההלכה, הם קבעו אותה מתוך היכרות עם אופיו של האדם. דיני אבלות אלו הם דינים שבאו להקל על האדם בתקופת האבל שלו.
מידת הקרבה של האדם לאדם הנפטר שונה מאדם לאדם. לדוגמא, אדם שמאבד חבר אינו דומה לאדם שמאבד אח. אומנם בשני המקרים קיים קושי וכאב לא מועט, אך ללא ספק שלאחר תקופה קצרה או ארוכה ימשיך האדם בחייו לאחר מות החבר. כשאח נפטר המציאות מזכירה לו באופן יומיומי את החיסרון שלו- בבית, באירועים משפחתיים בשבתות וחגים.
חז"ל קבעו שאדם שנפטר לו אחד משבעת הקרובים (אח/אחות/אמא/אבא/בעל/אישה/ילד) זקוק לשבוע ימים שבהם יבכה ויצטער על מות יקירו. בשבוע זה רוב בני האדם לא יוכלו להכיל את כאבם לבדם ולכן האדם מצווה לשבת במשך שבוע על הרצפה, שמסמלת שיא הפשטות ואנשים אחרים מצווים לסעוד אותו ולנסות להשתתף באבלו. לאחר השבוע מסוגל האדם לקום ולאסוף את עצמו מעט ולחזור לשגרה מסוימת של חיים. גם החודש הראשון שלאחר הפטירה האדם נמצא עדיין בתהליך של עיכול מסויים וצריך עדיין להיות מידי פעם בצערו ולכן ניתנו לו הילכות אבלות. בהלכות אלו קיימת פסיכלוגיה והבנה עמוקה לנפש האדם ולתהליכים שהנפש שלנו עוברת וצריכה לעבור, כך שגם אם האדם מרגיש שהוא מוכן לחזור לשגירה במלוא כוחותיו, התורה תחייב אותו לעבור תהליך נכון ובריא ולהתייחס בצורה נכונה לאבל שלו.
מוות של אחד ההורים הנו האבל ה"חמור" ביותר, בשונה ממוות של אחים/ בני זוג ואפילו ילד (!!) לא עלינו. על מוות של הורה אדם צריך להתאבל במשך שנה מבחינה פסיכולוגית ורוחנית, החיבור שלנו להורים הוא מערכת היחסים הראשונית שמגדירה מי אנחנו כבני אדם. לכן, אובדנו של הורה דורש תקופה ארוכה יותר של הסתגלות.
תקופת זמן זו מובילה אותנו למצב עמוק של הכרת תודה על כל מה שהם העניקו לנו ועל כל מה שעשו. כילדים, אנחנו עוברים את רוב זמננו על תקן של מקבלים, וההורים שלנו, מעצם היותם הורים, כמעט תמיד נמצאים בצד הנותן. קשה מאוד להודות מנקודת מבט של קבלה. במערכת יחסים בה קשה במיוחד לבטא הכרת תודה, הזמן הזה עוזר לנו להתמקד בהכרה בכל הטוב שההורים שלנו ניסו ברוב מאמץ להעניק לנו, בדרך הטובה ביותר שביכולתם.
[ההורים מסמלים גם ערכים ואידיאלים, הם מהווים מעין באי כוח של ה´ בעולם הזה]
הם מנסים להקנות לנו בדרכם כלים חיוניים לחיים. תקופת האבלות המתמשכת הזאת מביאה להכרה שלאובדן מערכת יחסים כזאת קיימות השלכות רוחניות עמוקות.

זאת אחת הסיבות שמתאבלים על הורים במשך שנה. כמו שציינת בשאלה שלך ההלכות "מקשות" עלייך ומוסיפות לכאב הפרטי, נסי לזכור שהמטרה של הלכות האבלות הללו היא להזכיר לך שאת באבל על אבא שנתן לך כ"כ הרבה, ועצם המציאות שלך פה בעולם היא בזכותו. כמובן שמותר לך להיות בשמחה ולהשתדל להוסיף שמחה לחיים שלך במסגרת האפשרית, אך ההלכות הן מעין תחנות תזכורת לכך שעלייך להכיר במה שאיבדת ולחשוב כיצד את יכולה למלא בדרכים אחרות את החסר הרוחני שקיים בעקבות מותו של אביך.

אני ממליצה להיכנס לאתר של אש התורה בקישור המצורף, הוא יכול לעניין אותך.
http://www.aish.co.il/i/j/48861432.html#year

מאחלת לך שהמשבר הלא פשוט הזה יגדל אותך ויקדם אותך, כפי שכך נראה….
בשורות טובות, יהי רצון שמהשמיים ינחמו אותך ואת כל בני ביתך!
כאן בשבילך,
תמר
Tomight100@gmail.com