על מי משה מאיים? – דבר תורה קצר לפרשת כי תשא

לכן אולי הכיוון הוא שמשה לא מאיים!
משה מסביר לה´ מי אחראי למה שקרה ומי משלם את המחיר על כך.
גדולת משה היא בנתינת התורה והלוחות לעם ישראל, כתיבתו בספר אינה רק מכח גדולתו האישית, אלא מכח זה שהוא הנחיל לעם ישראל, בחיר ה´ את התורה.
בתור מנהיג גדול הוא מבין שהחטא של עם ישראל בסופו של דבר נמצא תחת אחריותו, כן יש תירוצים, הוא יכול לומר שזו טעות, הוא יכול לומר (וכנראה זה היה נכון) שהיתה אי הבנה בקשר לזמני ההגעה שלו, ועם ישראל אשמים, והם לא בסדר.
אבל!!
הוא לא עושה זאת, הוא מיד אומר לה´, אם לא תמחוק את החטא של עם ישראל אין שום משמעות לכתיבה שלי בספר כלשהו, לא בספר התורה, לא בספר הצדיקים, ולא בשום ספר אחר שה´ מנהל (בדרך משל כמובן).
משה מבין שאין לו שום משמעות בלי עם ישראל, הוא לא מאיים, אלא מבאר שהוא מבין את המצב לאשורו, וכי בלי עם ישראל אין לו מה לעשות, ואין לו מה לרשום את עצמו בספרים.
הגדולה של משה בתור מנהיג היא לדעת לקחת אחריות על הבעיות שבהם הוא היה יכול להאשים את עם ישראל, ולהבין שלמרות שהוא גדול הגדולים בכל דורות עם ישראל, הוא בסופו של דבר ניזון מהכח של עם ישראל.
בסופו של דבר זה מה שאכן מביא לעולם את ההבנה שאין משה בלי עם ישראל, ולא ניתן להשמיד את עם ישראל ולהגדיל אדם אחד, או להפוך אותו לעם, וכך אכן נמחה רישומו של חטא העגל.

כל אחד ואחד מאיתנו למרות שאינו גדול כמשה, צריך להבין שניתן להצליח רק אם הוא מנסה לחשוב על טובת הכלל, ולא רק על טובתו האישית, ולהבין שבסופו של דבר זה גם יעזור לעם ישראל ולו יותר
שבת שלום, ופורים קטן שמח!
חברים מקשיבים