רשעים אפילו על פתחו של גיהנם לא שבים בתשובה

שלום רב!

ראיתי באיזה מקום פירוש יפה, לא זוכר כרגע איפה , אבל נגיד את זה במילים שלנו.
יש את המושג הזה, בטח אתה מכיר "לי זה לא יקרה" ואביא כמה דוגמאות, אדם אוכל הרבה שומן הרבה בשר, ואומרים לו, תזהר זה לא בריא לאכול הרבה ממאכלים אלו, תאכל במינון, והוא אומר "לי זה לא יקרה" עד שהוא מקבל ח"ו התקף לב.
אדם מעשן, הוא מתחיל רק מאחד, עד שמגיע ל"רק קופסה אחת", ורק שתיים וכ´ו, ואומרים לו תפסיק אתה תהרוס את הגוף שלך, והוא אומר לי זה לא יקרה, עד שהורס את הגוף שלו, ומקבל סרטן הריאות.
אדם לא נהג בזהירות, עד שיום אחד הוא עושה תאונה מחרידה, ולמה. כי כל פעם כשמזהירים מפני תאונות, הוא אומר "לי זה לא יקרה".
מה משותף לכולם? כל פעם הוא מוסיף עוד קצת זלזול, עוד קצת רעלים, הם לא באמת מורגשים, מה כבר יקרה? עד שזה מצטבר ומצטבר ואז זה באמת הופך להיות צרה צרורה…
הרשעים עד שהם עומדים "על פתחה" של גהינום, הם אומרים לעצמם לי זה לא יקרה, [הצרה של האדם והניעור של הנשמה מהעוונות זהו עונש הגהינום], ואדם לא מוכן להאמין שלו זה יקרה עד שהוא יהיה על הפתח של הגהינום, ורק אז שהוא חוטף את העונש, הוא נזכר, [ואז כבר מאוחר מדי, אם הוא היה חושב על זה קודם הוא היה חושך לעצמו הרבה צרות].
ולכן ברוך ה´ ובתפילה לה´ שלא נהיה מאותם הרשעים שנזכרים מאוחר מדי, אלא ביום יום תמיד עושים חשבון נפש, ותשובה שלימה על העוונות, (שלא תטעה, גם מה שהזכרנו לעיל הם עונות ועתיד אדם לתן על זה את הדין…)
שנזכה לעבוד את ה´ מתוך חשבון נפש אמתית
בברכה רבה חן
chencorcos@gmail.com