שלום קוראים לי שרה ואני מרגישה שאם אני רוצה להיות מחוברת לה' באמת אני צריכה לחזור בשאלה אני מרגישה ככה כי שתי ההורים שלי חזרו בתשובה וזה נראה שהם מחוברים לקב"ה ממש כאילו הם יכולים לבקש ממנו הכל כאילו הוא ממש אבא שלהם ואני רוצה גם להרגיש ככה מה עושים ?????
תודה מראש שרה.
לק"י
שלום לך שרה!
השאלה שלך היא מדהימה!
פשוט מדהים לראות את הצמא והרצון הזה להיות כמה שיותר דבקים בה´.
זה אולי ישמע קלישאתי, אבל זה נוגע כל פעם מחדש לשמוע, לראות ולקרוא את הרצונות הללו.
ברור שיש עוד כמה שהשאלה הזו מנקרת בתוכם ולא תמיד מוצאים את המקום לקום ולשאול את השאלה אז אשריך שאת מעלה את השאלה הזו בקול ומחילה שקצת התעכבנו עם התשובה.
יש כמה רבדים שעוזרים לנו להרגיש קרוב לקב"ה.
אחד, שהוא בכלל לא תלוי בנו, והוא ההכרה שהקב"ה תמיד קרוב אלינו "קרוב ה´ לכל קראיו לכל אשר יקראהו באמת" (תהילים, פרק קמ"ה, פסוק י"ח).
אז מה? זה אומר שלא קוראים אליו באמת?
זה לא תמיד כך. הרבה פעמים אנחנו מבקשים להיות קרובים לקב"ה אבל לא מחפשים במקום הנכון.
הרבה פעמים אנחנו רוצים שהקב"ה יתגלה אלינו בצורה מסוימת והקב"ה מתגלה אלינו בצורה אחרת.
זה נכון שהרבה פעמים בשביל להבחין במשהו אנחנו בוחרים להתנתק ולקחת צעד אחורה, למשל אחרי משציירים משהו.
הענין הוא, שלא באמת מתנתקים ותמיד קיים קשר פנימי.
כשצייר לוקח צעד אחורה הוא לא עושה את זה כי הוא לא רוצה קשר לתמונה אלא בשביל לראות את התמונה אז גם כשהוא לוקח צד פיזי אחורה הוא בתוכו הוא רק מתקרב.
אותו דבר איתנו, זה לא לקחת צעד פיזי אחורה ולהתרחק מהקב"ה אלא לנסות לראות איפה הקב"ה מתגלה אלינו.
לפעמים זה קצת קשה, לכן, נתחיל מההתחלה.
[לדעת?]
חלק ממה שמגלה את המודעות שלנו לקב"ה זה לימודי אמונה. לא רק לדעת הלכה ומה הקב"ה מצווה שנעשה אלא גם לדעת את ה´.
אגב, על דבר זה כתב הרמח"ל בהקדמה למסילת ישרים: "הלא אם עייננו על הדבר עיון אמיתי, היינו מוצאים אותו על אמיתו ומטיבים לעצמנו, ומלמדים אותו לאחרים ומטיבים להם גם כן. הוא מה שאמר שלמה (משלי, פרק ב´, פסוק ד´): אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה´. אינו אומר אז תבין פילוסופיה, אז תבין תכונה, אז תבין רפואה, אז תבין דינים, אז תבין הלכות, אלא אז תבין יראת ה´. הרי לך, שלהבין היראה צריך לבקש אותה ככסף ולחפש אותה כמטמונים".
צריך לרצות את זה באמת, וב"ה ניכר מדבריך שזה ככה, אבל ככה יודעים את ה´.
כשמבקשים את ה´ גם מוצאים אותו.
איפה? מבקשים? איפה מעיינים?
על ידי לימוד אמונה בספרים שונים.
אם תרצי הכוונה לאלו ספרים, בשמחה רבה.
רק חשוב להדגיש את מה שברור לנו.
ברור לנו כשאשר אנו פותחים ספר ומתחילים ללמוד אנו לא רואים מיד את כל האורות הגבוהים.
זה לוקח זמן.
זה תהליך.
תהליך שגם ההורים שלך עברו לפני שהם הגיעו למקום שלהם ולכך שיש נוכחות גדולה של הקב"ה בחיים שלהם.
[נוכח!?]
בהקשר הזה צריך לזכור שלא הכל זה בגדר אורות.
בענין הזה את יכולה להתייעץ במיוחד עם הוריך שיספרו לך לא רק על האורות אלא גם על איך הקב"ה נוכח בשעות הפחות מאירות שכן, גם זה חלק מהנוכחות של הקב"ה בחיים שלנו ושייך ליכולת שלנו ולאיך שאנחנו מגלים את הקב"ה בחיינו.
זה גם כן חלק מההרגשה הזו.
זה נבנה באיטיות מסוימת אבל היא שווה כל רגע.
כמו אותו כסף שמבקשים ומחפשים, אם בא מישהו ונותן אותו מיד הערך שלו בעיניינו לא שווה את אותו דבר אילו עבדנו ועמלנו בשבילו.
נכון, זה דורש טיפה מאמץ, אבל זה מה שהופך את זה לערך רגשי ולא רק ערך ממשי.
[זהו? אין עוד?]
ברור שיש עד עצות שקשורות לא רק ללימוד תורה – הדרך שבו הקב"ה מדבר איתו, אלא יש גם עצות בנוגע לתפלה והדיבור שלנו עם הקב"ה.
כמה אנחנו מכוונים במילות התפלה ובאמת יורדים לעומקם.
זה כמובן גם מתבטא בכלל, בכל הלימודים.
הרבה פעמים חושבים שמגלים את הקב"ה רק בלימוד תורה.
זה נכון שזה העיקרי אבל אפשר גם לראות את דרכי הנהגת ה´ בעולם גם דרך שאר המקצועות.
ברור שזה לא באותה רמה של לימוד תורה, אבל גם לזה יש ערך אם ניתן לו את הבמה הראויה.
ומפה בעצם אנחנו חוזרים להתחלה.
כל זה רק מחדד ומגלה יותר ויותר את הנקודה האישית שלך. האם את מרגישה שהקב"ה קרוב אליך, שכן הוא, תמיד קרוב אליך וכמו שכתב אור החיים הקדוש:
"הלבבות ישכילו בנעלם אם לאהוב אם לשנוא, כי כפי אשר יכין האדם לבו לאהוב חבירו, כמו כן יתבונן לב חבירו לאהוב אותו, והוא אומרו כאשר ידבר איש אל רעהו שלא יאהבהו אם לא יכין לבו להיות גם הוא רעהו, כמו כן דיבר ה´ פנים אל פנים, [ומעתה יבחין אדם מה הוא עם קונו, אם לבבו יתאוה ויחשוק בה´ ובעבודתו הנה זה סימן כי ה´ אהבו]".
אמנם אני לא המדד, אבל נדמה שאם כן הקב"ה קרוב אליך באמת והדבר תלוי רק בך.
אז אם יש עוד שאלות, דברים שאת רוצה לברר או לשאול, בשמחה רבה.
שיהיה המון הצלחה וישר כח ענק על השאלה המדהימה.
נתנאל
netanelweil@gmail.com
