איך מבינים את כל הסבל? מה הטעם לכל זה?

שלום לך יקרה!!!
את שואלת שאלות כל כך עמוקות. שאלות שעסקו בהם צדיקי עולם כמו הנביא ירמיה.
איך אפשר להאמין שכל הסבל שיש בעולם הוא לטובה? איך אפשר להאמין שאלוקים הוא טוב אם יש בעולם שהוא בורא כל כך הרבה סבל? ועוד יותר – אם אבא נפטר והשנים הטובות שהיו איתו חסרות מאוד בלב – אז יש תחושה של "מה הטעם בכלל לכל הטוב שהיה"?

והאמת היא, שהשורש לכל מה שאת שואלת הוא שורש אחד.

בואי נשאל, בשביל מה באנו לעולם?
בואי נסתכל על הכיתה שלך, במבט שטחי קודם כל, ואחר כך במבט "קרוב" ואחר כך במבט עוד יותר "קרוב".
במבט שטחי, רואים כעשרים בנות "מושלמות".
אולי יש לכם בכיתה גם תלמידה שנעה בעזרת כסא גלגלים, או תלמידה שסובלת מעודף משקל או סובלת מלבקנות. אז מייד יודעים שיש שם ניסיון וקושי והתמודדות.
וכשמסתכלים קצת יותר מקרוב, אולי רואים שיש גם שתי בנות יתומות, ואולי שתי בנות שהוריהן התגרשו בזמן האחרון ולכל ידוע שגם זו התמודדות וניסיון.
ואם מסתכלים יותר מקרוב, אזי רואים את האמת:
והאמת היא: שאף אחת בכיתה שלך לא "יושבת סתם ונחה".

כל אחת ואחת – קיבלה איזה שהוא ניסיון גדול מאוד בחיים בשלה. למרות שלא רואים את זה מבחוץ.

ולמה זה כך?

כי מהות העולם הזה היא ניסיון.
אף אחד ואחת לא בא לעולם הזה בשביל לנוח.
אחת קיבלה הורים ש-לא עלינו- רבים כל הזמן באוזניה. אחת קיבלה אח עם תסמונת-דאון והיא מתמודדת עם זה ומאוד קשה לה. אחרת סובלת מעודף משקל מאוד גדול, וכל הזמן צוחקים עליה, והיא מרגישה דחוייה חברתית בגלל זה. לאחרת יש קשיים בהתאקלמות בארץ ישראל, כי רק עכשיו הם עלו לארץ. לבחורה נוספת יש בבית קשיים כלכליים מאוד מאוד גדולים, והיא צריכה להסתיר מהחברות שלה שאפילו את האוכל שהיא מביאה הם מקבלים הביתה בתרומות של כסף או של אוכל.
וכן הלאה.
אין אף אחת בכיתה שלך, שאם מתקרבים לחיים שלה – החיים שלה הם רק "מתוק" בלי ניסיונות והתמודדויות.

ולמה זה כך? כי זאת מהות העולם. זה טיבו.
כמו שמלפפון טיבו להיות ירוק. כמו שתינוק שזה עתה נולד טיבו שהוא בוכה כשהוא רעב ועדיין אינו מדבר ומבקש במילים לאכול.

וביחד עם הניסיון, השם נותן לנו בעולם הזה גם הרבה מתנות. הרבה טוב.
למשל: אולי התלמידה ששמנה מאוד, קיבלה משפחה שתומכת בה, ומקבלת אותה כמות שהיא. אולי הבחורה עם הקשיים הכלכליים טובה בקשרים חברתיים, ויש לה חברות טובות שתומכות אותה.
זאת אומרת:
ביחד עם הניסיון, השם מרפד לכל אחד ואחת את החיים גם בהרבה מאוד מתנות, שהן כמו "קביים", ומותאמות במיוחד לאותו אדם, כדי לעזור לו לעבור את הניסיון האישי המיוחד שנשלח במיוחד אליו.
המתנות נותנות לאדם כוח.

ובנוסף: למתנות יש גם ערך לכשעצמן. בחורה שקיבלה, למשל, למשך יותר מעשר שנים אבא שהיה טוב אליה, שנתן לה, שהקשר ביניהם היה קשר של הענקה, אהבה, הערכה, ויחסים טובים ובונים – זאת מתנה נפלאה לכשעצמה. יש הרבה אנשים שלא היה להם את זה (למשל: יחסים משפחתיים לא-תקינים, מריבות בתוך המשפחה, יתמות משני הורים, וכו´), והם יכולים לקנא במתנה הזאת, ולהבין מעצמם, עד כמה זאת מתנה אמיתית וגדולה.

אני מציעה לכל אדם, לשבת ולכתוב את הניסיון שהוא חושב שהוא הַ ניסיון שלו, הניסיון העיקרי בחייו, שדרך ההתמודדות עם הנסיון הזה, הוא יוצא מחוזק.
מתחת לניסיון הזה, כדאי לאדם לכתוב מה הוא לומד מהנסיון? איך הוא מתחזק דרכו?
למשל: קשרים חברתיים עמוקים יותר, תפילות קרובות יותר להשם, ודברים נוספים.

מתחת לזה, אני מציעה לכל אדם לכתוב את המתנות שהוא קיבל במיוחד, את הַ מתנות שלו. המתנות המיוחדות והאישיוֹת שלו. שהוא קיבל במיוחד מאת השם.

למשל: משפחה אוהבת. זכרונות משפחתיים חמים וחזקים שנותנים כוח. קשרים חברתיים שנותנים תמיכה וכוח, ודברים נוספים.

בכל יום, בערב, אפשר להודות להשם על המתנות, גם כי יש להן ערך לכשעצמן, וגם כי הן עוזרות בהתמודדות.
אחר כך, אפשר לבקש ממנו כוח להתמודד בצורה טובה עם הניסיון. לצאת מחוזקים ממנו. לצאת בנויים יותר טוב.
אחר כך, אפשר לבקש מהשם שייתן לנו מתנות. כל דבר שרוצים!
למשל, אם רוצים שמחה בבית – לבקש על שמחה. אם רוצים משהו אחר – לבקש על אותו דבר. השם רוצה לתת לנו ולהעניק לנו מתנות!
ואם תשאלי – אז למה דווקא את המתנה שרוצים – אי אפשר לפעמים לקבל – למשל למה דווקא את האבא הוא לקח – הרי המתנה שאולי רוצים היא שהרגע הוא יחזור לחיים והכל ישוב להיות כשהיה?
כאן אנחנו חוזרים למה שדיברנו קודם: כאן זה הניסיון שדיברנו עליו.
אין לנו דרך לדעת למה דווקא אדם מסוים מקבל דווקא ניסיון מסוים. אבל, כחלוף השנים, לפעמים מבינים טיפ-טיפה. אני עצמי יכולה לספר לך שהמון דברים לא הבנתי כשהם קרו, וכחלוף כעשר שנים – לפעמים הבנתי טיפ-טיפה.

יש כמה דברים חשובים בהקשר לניסיון:
חשוב לחזק קשרים חברתיים. לחזק קשרים עם בני משפחה. עם חברות. זה חשוב מאוד מאוד גם לכשעצמו, לכל אדם, וגם כי זה נותן כוח להתמודד.

גם חשוב לזכור שהסבל הוא התמודדות לכשעצמו, והאבא שנפטר והתמודד עם הרבה סבל – הרי שהוא התמודד בגבורה עם הַ ניסיון שלו, ואפשר ללמוד ממנו איך הוא עשה את העיקר בחיים – הוא מימש את החיים שלו כשהוא התמודד עם הסבל. עם הניסיון העיקרי שלו.
לכל התמודדות יש גם שכר גדול בשמיים וגם ערך לכשעצמה. אנשים נעשים בנויים דרך התמודדויות שהם עוברים.

כדאי לכל אדם שעובר ניסיון לדבר ולשוחח עם עוד אנשים שעוברים את אותו ניסיון.
למשל: לתלמידה שאולי סובלת מעודף משקל – כדאי ללכת לקבוצת תמיכה לשומרי משקל.
לתלמידה שהוריה רבים כל הזמן – ללכת לקבוצה שתומכת את הקושי הזה, או להיות בקשר עם יועצת בית הספר.
או, לתלמידה שאביה נפטר – ללכת לקבוצה שתומכת, שיש בה עוד בנות שעוברות את זה, או לדבר על זה פעם בשבוע עם יועצת בית הספר וכדו´.
כשחולקים קושי עם עוד מישהו – זה מקל. כשחולקים עם מישהו שגם הוא עובר את אותו הקושי – זה מקל מאוד.

חשוב מאוד בחיים גם לעשות דברים שטובים לך, אפילו אם הם נראים קטנוניים וגשמיים ופעוטי-ערך.
לשמוח מדברים שנשלחים "על הדרך". לא להימנע ממצבים חברתיים כיתתיים ולחשוב ש"כולם ילדותיים מסביב" – החברות בכיתה פשוט עוברות ניסיונות שאולי לא נראים לעין מבחוץ – אבל הם עוברות גם כן דברים לא קלים בכלל. כל אחת ואחת.

חשוב "לשמח את עצמנו". להשתמש במתנות שהשם נתן לנו – ועל ידי שימוש במתנות האלה – לשמח את עצמנו, ואת הסביבה הקרובה אלינו.

למשל: לתת מתנה קטנה לכבוד החג לבני המשפחה – לא חייבים משהו חדש, אפשר משהו שעושים ביד, כמו ציור למשל.
או לציין יום הולדת במכתב של אהבה ותשומת-לב.
או בגד שמשמח – לא חייב חדש, אפשר התאמה חדשה של בגדים מתוך הארון שגורמת שמחה והתחדשות.
או פרחים לשבת – אפשר גם לקטוף.
כל הדברים האלה שנראים "קטנים" – אבל הם יוצקים נגיעות קטנות של שמחה אל תוך החיים ולכן הם חשובים מאוד מאוד והם אפילו קדושים כמו מצוות ממש! בגלל ששמחה היא דבר קדוש מאוד!!!

חשוב לדעת שהשם רואה כל מאמץ של בן-אדם. כל חיוך שהוא מחייך. כל פעם שהוא "משמח את עצמו" במשהו, אפילו אם זה נראה "משהו קטן". הדברים האלה הם חשובים מאוד מאוד.

אני מקווה שקצת עזרתי,
אם יש עוד שאלות אפשר לשאול ולהפנות לרינה,
או אליי למייל,
רינה, חברים מקשיבים
tyukert@gmail.com