בס"ד
השעה 4:30 לפנות בוקר אתה עומד לברך ברכות השחרץ העיניים טרוטות, הכול קצת מתערפל, אתה רוצה לסגור את הספר… מנשק את הספר?
יש משפט שהטביע אותו הרב קוק זצ"ל:
"כל זמן מאיר בתכונתו".
לכל זמן ומועד יש אור מיוחד שמאיר, והתפקיד שלנו הוא – להקשיב לאור המיוחד של כל חג, ולקחת אותו איתנו במסע החיים, להתמלא מהאור המיוחד, ולהמשיך הלאה בכל מקום זמן וסיטואציה.
בחג השבועות אנחנו מודיעים שזה "זמן מתן תורתנו".
ומה כל כך חשוב במתן התורה? מה כל כך קריטי בזמן הזה? מה כל כך מיוחד?
כדי להבין את המשמעות העמוקה ביותר של התורה, נקשיב למה שהגמרא אומרת לנו על התורה:
"אמר רבא: כולהו גופי דרופתקי נינהו, טובי לדזכי דהוי דרופתקי דאורייתא" (מסכת סנהדרין דף צ"ט עמוד ב')
בתרגום: "רבא אומר שכל בני האדם הם נרתיקים, אשרי מי שזוכה להיות נרתיק של תורה".
"להיות נרתיק של תורה" זה אומר שכל החיים שלך מכוונים להיות תורה, שכל רגע וחוויה שאתה חווה במציאות אתה מחובר לתורה, אתה כל הזמן חושב איך התורה חיה במציאות, איך התורה תתגלה בצורה הכי טהורה שיכולה להיות.
"להיות נרתיק של תורה" זה אומר שבכל מקום שאני הולך אני מהווה דוגמא אישית לתורה, אני מהווה מופת בכל מה שקשור לחיים, אני מראה שאפשר לחיות את החיים בצורה הכי טובה וכל זה נובע דווקא מתוך החיבור לתורה.
אני חי חיי קודש וכל זה ביחד עם העולם ולא כבורח מן העולם. אני לא בורח מהחיים אלא להיפך אני מרומם אותם למקום הכי גבוה שאפשר.
ומה המדד הכי טוב לדברים כאלה?
לא כשקל, לא כשהחיים פשוטים, אלא דווקא בזמנים הכי קשים.
בשבוע האחרון יצא לי להיות שותף במסע צבאי ארוך שלקח כל הלילה, ובשעת בוקר מוקדמת החיילים נדרשו להסתער על יעדים ולהילחם עם כל הכוח שלהם.
והדבר המפתיע היה: למרות שהם הלכו לילה שלם, למרות שהיה להם מאוד קשה, למרות שהם היו מותשים מאוד – כשהם הבינו שיש יעד שצריך להסתער עליו עד הסוף הם הסתערו ללא שום עייפות, עם כל הכח, עם כל העוצמה שיש.
כשאתה מסיים את הלימוד לפנות בוקר בשבועות, אז נמדדת המסירות נפש שלך, הנשיקה לספר, התפילה בדביקות.
התפילה עם העוצמה היא המדד לחיבור הפנימי, לחיבור של הקדושה, לחיבור שלך בתור נרתיק של קדושה, נרתיק של תורה.
בהצלחה רבה! ושנצליח לקחת את התורה לכל רגע ורגע מחיינו לכל מקום ז
