איך נפטרים מעין הרע

לק"י

שלום לשואלת היקרה!
תראי, אני לא יודע איך אפשר לדעת אם יש עין הרע או לא.
אני יודע שזה לא בדיוק מה שאת מחפשת ולכן, גם אם הייתי מביא את המקור בו הרב מנחם מנדל שניאורסון זצ"ל, האדמו"ר מליובאוויטש, כותב בתשובה לשאלה דומה שעין הרע מבטלים כשלא שמים לב לזה, לא היה מנחם אותך כל כך ונותן לך תשובה.
הענין, הוא שיש בזה הרבה אמת כי לפעמים אנחנו לא מצליחים בשום דבר. מרגישים שפשוט אנחנו לא-יוצלחים למרות כל התכונות שהקב"ה חנן אותנו בהם.
ממש מרגישים שיש עלינו עין הרע ולעשות את מה שהרבי מליובאוויטש אמר נראה פשוט תלוש מהמציאות.
ואני בטוח שאת לא היחידה שמרגישה כך…
אז מה עושים?
לכאורה, אפשר להביא את מה שמופיע במסכת ברכות (דף נ"ה ע"ב) שמי שנכנס לעיר וירא מעין הרע יאחז את האגודל הימני ביד השמאלית ואת האגודל השמאלי ביד הימנית ויאמר "אני פלוני בר פלוני מזרע יוסף אני בא שלא שולט בו עין הרע" אבל, זה לא תמיד פוטר את הרגשת התסכול מחוסר ההצלחה.
לכן, נביא עוד כמה עצות נוספות.

[להסיט מבט]
את העצה הראשונה נסביר דרך מושגים של רפואה.
ברפואה יש מושג היפוכונדריה או בעברית, חרדת בריאות. מדובר במצב שמישהו חושב שיש לו משהו ובעקבות זה הגוף מתחיל לגלות סימני מחלה, למרות שהגוף תקין לחלוטין. דבר שמצוי בצורה יותר רחבה בדברים של הבעש"ט "כי במקום שאדם חושב במחשבה – שם הוא כולו" (כתר שם טוב, אות נ"ו).
אז בעצם אני מציע?
פשוט להתעלם. ממש כמו הצעתו של הרבי מליובאוויטש.
הרי אם אין עין הרע אז אנחנו משתחררים מהמחשבה שיש לנו. ואם יש לנו אז אנחנו מורידים את המחסום שהוא יוצר כי אנחנו פשוט בוחרים להמשיך הלאה.
זה ממש כמו בסיפור חסידי ששמעתי לפני כמה שנים (ומצטער אם אני קצת מסלף אותו בטעות) על ילד שהיה חסר ביטחון עצמי וכל הילדים הציקו לו. אחרי אחת מהפעמים שהציקו לו והוא ישב ובכה עבר שם מישהו מבוגר בעל הדרת פנים. אותו האיש התיישב ליד הנער כדי להבין מה קרה. בעקבות מה שהילד סיפר הוא החליט להעניק לו בהלוואה את חגורתו תוך שהוא מסביר לילד על כל הכוחות שטמונים בה. הילד לא ידע את עצמו מרוב אושר. הוא חטף את החגורה ולבש אותה במהירות תוך שהוא זוקף את גבו.
כך, הילד הלך והראה לכולם את חגורת הפלאים. בהתחלה צחקו עליו אבל, הוא ידע שלחגורה יש כוחות אז הוא החליט לא לתת לילדים להציק לו והוא נשאר עומד בקומה זקופה כשהוא מתעלם מההקנטות. כך עברו הימים וכולם התפלאו על הילד השברירי שהפך להיות חזק. הילד חזר לאותו אדם שנתן לו את החגורה להודות לו על כך שהלווה לו את חגורת הפלאים. אותו האיש הסביר לילד שאם כך הוא כבר זכה במתנה הגדולה מכל שכן החגורה היא לא חגורת פלאים אלא חגורה רגילה ועכשיו, אחרי שהילד יודע זאת הוא יכול להמשיך ללכת בקומה זקופה גם בלי החגורה.
הסיפור הזה אולי סיפור יפה אבל מעבר לזה הוא ממחיש לנו כמה לפעמים המחסום נמצא בנו – אותו עין הרע מגיע מאיתנו.
אז כן, אפשר להתעלם ולראות איך אנחנו כן פורחים ומצליחים להתגבר על עצמנו ולהתחיל להצליח.
הענין הוא שיש, שלפעמים זה קשה.

[קנאה]
המהר"ל הסביר שעין הרע זה כאשר עינו של מישהו צרה בשל חברו. שמישהו לא רוצה בשלמות של החבר שלו. מה שנקרא קנאה.
מה שיוצא מזה הוא בעצם שזה אולי משהו שפחות תלוי בך אלא בסביבה שמקנאה בך.
אם כך, בהנחה שמקנאים בך, אפשר לחשוב למה.
יתכן ומקנאים בך כי הם רואים בך משהו שלהם אין, למשל מידה מסוימת שקיימת בך. מתוך כך שאין להם הם מקנאים בך שיש לך את זה.
מה שאת יכולה לעשות זה לעזור לה, בצורה חברית כמובן, לפתח את זה אצלם או להשתמש במידה הזו גם לטובתם.
על הצד השני, ואת זה אני כותב למרות שאני לא מכיר את כל הסיפור, אפשר גם להיות יותר צנועים במעשים. זאת אומרת, להיות יותר צנועים שלא מפרסמים כל מה שעושים וגם בצורה בה אנחנו עושים שהחבר´ה לא ירגישו שזה מגיע מלמעלה.
זה בעצם להגביר את הטוב שיש.
שזה בעצם מוביל אותנו לעוד עצה.

[חלישות וחוזקה]
הרב קוק בעין איה כותב על הגמרא שהזכרנו שעין הרע פועלת מתוך חלישות של הכרה עצמית. שאנחנו לא מספיק מודעים למה שיש לנו (הרב שם מרחיב על כך).
אם נחבר את מה שהצענו למעלה אז על ידי זה שאנחנו משתמשים במה שהקב"ה נתן לנו אנחנו בעצם מכירים בכוחות שהקב"ה נתן לנו. זה מה שמבטל היכולת של השפעת עין הרע.
החוזק נובע כשאנחנו מכירים במה שהקב"ה נתן לנו. אפשר גם לומר בקשר הישיר שלנו בקב"ה.
כך, אפשר לחזק את הקשר שלנו לקב"ה על ידי לימוד תורה (אפשר למשל משהו במידות או במוסר) ועל ידי התפילה (ואגב, תמיד טוב להתפלל לקב"ה שיסיר את העין הרע, באם יש).

[סיכום]
1. להתעלם – לתת לעצמנו להתעלות מעל המחשבות שיש בכלל עין הרע ולהמשיך כרגיל ואם יש, אז עקפנו אותו.
2. להשתמש במה שמקנאים בנו כדי להיטיב לאחרים.
3. להיות יותר צנועים במעשים ואיך שעושים אותם ומה מפרסמים ממה שעשינו.
4. הכרת הערך שלנו והשתמשות בכלים שהקב"ה נתן לנו.
5. מתוך זה גם חיזוק הקשר שלנו עם הקב"ה על ידי לימוד תורה ותפילה.
יתכן וגם אחרי כל העצות האלה תרגישי שעדין יש עין הרע לכן, חשוב להבין שזה לוקח זמן עד שאנחנו יוצאים מתפיסה שאולי יש עלינו עין הרע.
בנוסף, אפשר תמיד להתייעץ עם מישהו מבוגר שמכירים איך לצאת מזה. כמובן, לא חייבים להגדיר את זה כעין הרע אלא כהרגשה שלא מצליחים. כך, הם יוכלו למצוא את הכלים שבך יחד איתך כדי לצאת מההרגשה הזו וגם יצליחו בעזהי"ת להראות לך דוקא איפה את כן מצליחה.

אני מקוה שהעצות יעזרו.
אם יש משהו לא ברור או משהו שדורש חידוד אפשר לשאול בשמחה.
הרבה הצלחה מתוך עין טובה ושמחה,
נתנאל
netanelweil@gmail.com