אהבה נכזבת

שלום וברכה.

כל ציפיה שנכזבת גורמת לצער, וציפיות של אהבה מכאיבות ומייסרות פי כמה. זו באמת הרגשה קשה. אבל לפני ´מה הלאה´, אולי כדאי להתבונן קצת בציפיה הזו, ולראות שהיא היתה מורכבת מהרבה דמיונות ופנטזיות, וקצת פחות על עובדות.

א. למה אתה מתכוין כשאתה אומר שאהבת אותה?
עד כמה הכרת אותה באמת? ידעת איך היא מתמודדת עם קשיים, איך היא מגיבה כשמשהו מכעיס אותה, כמה היא משקיעה בעבודת המדות?
או שאולי התלהבת מהמראה שלך, מאיך שהיא מדברת, או עושה רושם בחברה?
אהבה לא מסתכמת ההתלהבות או פרפרים בבטן, אלא נובעת מהיכרות עמוקה, והערכה של האישיות.

ב. את עצמך אתה מכיר? אתה כבר יודע מה אתה רוצה לעשות בחיים?
בשביל מה להיכנס למערכת רגשית סוחפת של קשר עם בחורה, שתגזול ממך את שנותיך היפות לעיצוב האישיות?
במקום להתרכז בבנין האישי שלך, בעבודת המידות, בלימוד תורה, בגיבוש תפיסת עולם, תהיה עסוק כל הזמן ב"מה היא חושבת על זה?", "ואיך היא תגיב על מה שאני אומר?", "והיא תאהב את המתנה שאני אביא לה?"
נסיון של הרבה נערים ונערות בגילך, ואפילו קצת יותר גדולים, מעיד שהם בזבזו המון כוחות נפש לריק, על חברויות שוא שירדו לטמיון.

ג. כשתחליט להתרכז בבנין האישיות שלך, לקחת אחריות על החיים, ולמלא אותם בתוכן – אז לא יהיה מקום לכל מיני מחשבות והרגשות להתנחל אצלך בלב. קבע לך עיתים ללימוד תורה אישי משלך, תציב לעצמך אתגרים בעבודת המידות, תחשוב על דברים שאתה אוהב לעשות / לקרוא, תחביבים, ותשקיע בהם. כשהחיים מלאים וקבועים בעשיה והתקדמות חיובית, לוקחים בפרופורציה את הדברים שמפריעים ומטרידים אותנו.

כשתחליט שאתה בשל ורוצה להתחתן, אז יהיה הזמן להשקיע בתחום הזה. בינתיים, תכוון את הכוחות אל העתיד שלך.

בהצלחה,
אבישי batelam@gmail.com