לנוח איך שאני רוצה בשבת?

שלום רב,
שבת הוא יום שנועד למנוחה רוחנית, הוא יום שבו האדם מצווה לנוח ולשבות ממלאכה,
מה המטרה של התורה, מדוע היא אמרה לנו לנוח בשבת, האם היא רצתה שיהיה לנו טוב? ברור שכן!
האם כל אדם יכול לקבוע לעצמו מה טוב, גם נכון… אז למה התורה לא אומרת פשוט לנוח ואנחנו נדע כבר מה הכי טוב לנו,
מי שרוצה לסוע לים, שיסע לים, מי שרוצה לשחק במחשב ישחק במחשב כל אחד יעשה מה שהוא רוצה העיקר שירגיש מנוחה.

מה לא טוב בזה?

אם נשים לב בפסוקים של התורה, תמיד כשהיא מדובר על מנוחה היא מדברת על מנוחה יחד עם עוד איזה תוכן:
בהתחלה בתיאור הבריאה, אחרי שהקב"ה ששה ימים עושה ומכין את העולם, ´ויכל אלוקים ביום השביעי מכל מלאכתו, וישבות ביום השביעי… ויברך אלוקים את יום השביעי ויקדש אותו"
בעשרת הדברות: "זכור את יום השבת לקדשו… כי ששת ימים עשה ה´… וינח ביום השביעי על כן ברך ה´ את יום השבת ויקדשהו"
וכן בהמשך "שמור את יום השבת לקדשו"
מה המשותף לכל הדברים האלו שכתובים בתורה?
שהמנוחה אינה חזות הכל, אינה כל התוכן שיש בשבת!!
מה זה אומר מבחינה מעשית, שיכול להיות לפי ההלכה שאדם סוחב כל השבת מיטות וצלחות מכאן לכאן, ומשם לשם, ובכל זאת הוא לא עבר על שום מלאכה, הוא שמר שבת, האם הוא נח? הוא לא נח, אבל לשמור שבת הוא שמר, לעומתו אדם אחר שנכנס לאוטו ובסך הכל סובב את המפתחות בחור והדליק את המנוע הוא לא טרח, ולא הזיע, אבל את השבת הוא לא שמר.
למה, מה זה אומר?

שמירת השבת לא נועדה בשביל לתת לאדם רק מנוחה פיזית, כפי שאתה מציין בשאלה כל אדם מעוניין לשבות מהטירדות היומיומיות מחיי החולין, וצריך איזו שבירת שיגרה.
אבל, שבת אינה רק שבירת שיגרה, היא אמורה להיות יום של תוכן רוחני מיוחד, יום של התחברות לשביתה האלוקית, ויום של קדושה מיוחדת.
ראייה לזה היא סוג המלאכות שאסורות בשבת, המלאכות שאסורות הם מלאכות של יצירה ועשייה, מלאכת מחשבת, לא מלאכות של טירחה.

בתפילת שבת אנחנו אומרים: ´יום מנוחה וקדושה לעמך נתת… ולא נתתו ה´ אלוקינו לגויי הארצות, ולא הנחלתו מלכנו לעובדי פסילים, וגם במנוחתו לא ישכנו ערלים" ואמר על זה הרב צבי יהודה, שהגויים שניסו להפוך את שבת ליום מנוחה בלי קדושה, ניסו לנתק את היום מהתוכן העיקרי שלו, לא הצליחו לא רק בפן הקדושתי של השבת שמגיע כתוצאה מהציווי האלוקי וההתחברות לעשייה האלוקית בשבת, אלא גם לא הצליחו לייצר יום שבו תהיה להם מנוחה, וגם במנוחתו לא ישכנו.

אם גם בשבת נהיה מחוברים לפייסבוק למחשב ולטלויזיה לא יהיה לנו זמן להיות עם עצמנו, גם בעולם המודרני השבת היא זמן כל כך מדהים ואינטימי, אדם יכול להתחבר לעצמו, ומתוך כך להתחבר גם לאלוקיו, זמן להיות עם המשפחה, ולחוות את הקדושה המיוחדת שבזמן.

נהניתי כשפעם קראתי ראיון עם דב חנין ח"כ מתנועת חד"ש שאומר שהוא מאוד נהנה מיום כיפור. למה? כי בכל העולם מנסים לעשות ימים איכותיים לסביבה, ימים שבהם לא תהיה תנועה של מכוניות ולא מצליחים, רק בישראל יש יום בשנה שאף אחד כמעט לא נוסע, יום הכיפורים! למה נהניתי? כי זה מראה שהצד החילוני של שבת לא מחזיק מעמד, אם ננתק מהשבת או מיום כיפור את המימד של הקדושה וננסה להתייחס אליהם כיום ללא מכוניות, או יום של מנוחה, זה יתפרק ולא יחזיק מעמד.
(אגב, יש סיפור מקביל בגמרא בדיוק על העניין הזה במדרש רבה קהלת, על אדריינוס שציוה שלא יבעירו אש וגזרתו לא הצליחה לעמוד)

בקיצור: לא תמיד מה שאנחנו חושבים ברגע זה שהוא מנוחה הוא באמת המנוחה האמיתית שתוביל לדבר החשוב יותר, מנוחה שיש בה גם רובד של קדושה.

וזכנו לקבל שבתות מתוך רב שמחה
בהצלחה

עקיבא
akivamakshivim@gmail.com