לפני כמה זמן התחלתי לומר את כל הברכות על האוכל לפני ואחרי ובזמן האחרון הפסקתי.אני רוצה להתחיל שוב וכבר להתרגל לגמרי,אבל אני פשוט לא מצליחה! אני לא יכולה אפילו להכריח את עצמי למשל לנטול! ניסיתי כל הזמן ולא עזר לי!מה אפשר או עלי לעשות?
שלום רב,
כל כל הכבוד שאת מנסה, צריך לדעת שמתקדמים רק על ידי הנפילות, אדם שיודע ללמוד מהנפילות ולהבין מה הפריע לו בהם, ימשיך הלאה מחוזק יותר.
בדרך כלל כשאדם לא מצליח לקיים משהו מסוים, זה בגלל שזה לא נכנס לו לטבע כל כך, והוא לא מבין את הערך של זה.
על מנת שתביני טוב יותר את המשמעות של הברכה, נכתוב כמה דברים, ונוסיף קישור לספר פניני הלכה, שם את יכולה לקרוא בהרחבה גם את המשמעות הרוחנית של הברכות וגם הלכות ברכות.
הגמרא אומרת שאסור להנות מהעולם שלנו בלי ברכה, למה? מה הבעייה?
אולי במקום לחפש בעיות נחפש דברים טובים?
ה' ברא לנו עולם יפה ומדהים, עולם שיש בו כל כך הרבה צמחים, בהמות דגים, מים והכל הוא ברא בשביל שנהנה מהעולם.
האם זה העיקר בעולם שנשב ונבלוס אוכל? האם כשאנחנו יושבים ואוכלים אנחנו עושים משהו חשוב?
אומרים שבחדר האוכל של אחת הישיבות היה תלוי שלט: "יש כאלו שאוכלים בשביל לחיות, ויש כאלו שחיים בשביל לאכול", אבל זה גם לא העיקר אנחנו לא אוכלים בשביל לחיות ומקוים שאנחנו לא חיים רק בשביל לאכול, אז מה כן?
אנחנו משתדלים להנות מהאוכל, אבל…
בכל פעם לפני שאנחנו אוכלים על מנת להבין שאנחנו לא בהמיים, אנחנו לא אוכלים רק כי אנחנו נהנים, יש לנו מטרות נעלות יותר בשביל לחיות אותם, יש לנו דרך ומטרה בחיים, האוכל אינו המטרה שלנו.
כדי להבין את זה, תיקנו חכמים שכל פעם לפני שאנחנו אוכלים נבין שכל דבר בעולם הוא בריאה מהקב"ה, בריאה שיש בה גם משהו רוחני, והאוכל לא משביע רק בגלל הטעם המיוחד שיש בו, אלא גם ואולי בעיקר בגלל הציפייה המחשבתית לשובע שיש בגוף.
הברכה לפני נועדה לגרום לנו להבין את הכח הזה שיש באוכל, להבין את הכוחות המיוחדים שיש בנו, ושכן אנחנו יכולים להתעלות מעל ההבנה הזו שהאוכל זה איזה תאווה בהמית, שאם אנחנו רואים אותו מולנו, ישר אנחנו מכניסים אותו לפה, בלי שאלה, בלי איזה קשר לצד הרוחני שלנו.
וכן גם אחרי האוכל אנחנו שבעים אנחנו מרגישים טוב, ישנה תחושה כזו, אההה… תחי כרסי… איזה אוכל חבל"ז אכלתי… האם זו התחושה היחידה שאני רוצה שתשאר לי מהאוכל??? וודאי שלא!
אני רוצה שהאוכל גם יתחבר לצדדים הרוחניים שלי, לא רק לצדדים הגשמיים והבהמיים שלי, אני רוצה שהאוכל הזה יעזור לי להתקדם בחיים, לא להשאר במקום, לכן גם אחרי האוכל אני מברך, ואני מנסה להבין שיש באוכל משהו גדול יותר, רוחני יותר.
נטילת ידיים נועדה כדי להתקדש, חכמים תיקנו נטילה רק לפני אכילת לחם, כאשר הסעודה העיקרית והקבועה שלנו, הלחם, צריך להאכל בקדושה, (פעם היו אוכלים בקדושה את כל הפירות הקדושים, כמו חלק מהמעשרות, והתרומות של הכהנים, אבל כיון שהיום לא זכינו לאכול מהם, לכן אנחנו אוכלים את הסעודות העיקריות שלנו בקדושת הידים) הידיים הם הכלי העיקרי לחבבר ביננו לבין דברי המאכל, ולעשייה, הם צריכים להתקדש לפני האוכל, לכן תיקנו לנו נטילה לפני האוכל.
מקווה שהועלתי
עקיבא
לשאלות נוספות:
akivamakshivim@gmail.com
קישור לפניני הלכה:
http://ph.yhb.org.il/category/ברכות/
http://ph.yhb.org.il/category/ברכות/page/2/
קישורים לתשובות נוספות בחברים מקשיבים:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=196437
https://www.kipa.co.il/ask/show/237238-למה-על-כל-דבר-צריך-לברך
