לפיכך הרבה להן תורה ומצוות

יצחק, שלום!
הסתובבתי עם השאלה שלך תקופה לא קצרה (ואתה חיכית…), והתייעצתי על זה גם עם אשתי.
שאלה מורכבת ויסודית. כתבת אותה מתוך מקום של מחויבות, רצון כנה להבין את הדברים ושהם יתיישבו על הלב.

ברשותך, אשאל אותך כמה שאלות מתחום הלאפה והמקלחת:
אכלת פעם לאפה דרך האף? (גם אני לא…).
מה דעתך על לאפה ישנה וקרה, היית אוכל אותה? (אני מניח שלא).
ומקלחת קרה אחרי יום עבודה מעייף? (בטח לא תענוג גדול…).
אפשר לשאול עוד כהנה וכהנה (כמו למשל איך זה לאכול לאפה לא אפויה, או איך זה מקלחת בלי סבון…).

בקיצור: יש לנו הרבה כללים בחיים, מכל מיני סוגים: כללי בטיחות (לא לתחוב את הלאפה לאף), כללי הגיינה (סבון), כללים שנועדו שנהנה ממה שאנחנו עושים (מים חמים במקלחת, לאפה אפויה וטריה), ועוד כללים מתחומים רבים נוספים. הכללים הללו מלווים אותנו כל החיים: מהקימה בבוקר – ועד השינה בלילה (וגם בזמן השינה: למשל לנעול את דלת הבית…).
איך אנחנו חווים אותם? האם אנחנו מרגישים מוגבלים מכך שאנחנו מחממים את הלאפה? האם אנחנו מדוכאים מכך שצריך להדליק את הבוילר לפני המקלחת? אני מניח שרובנו לא מרגישים כך, ומקבלים את הכללים הללו כמובנים מאליהם. ברור לנו שאם אנחנו רוצים להגיע לתוצאה מסוימת (כמו תחושת שובע או נקיון), נדרשים לכך תנאים מסוימים, והקפדה על מספר כללים.

אותו דבר בתחום של המצוות. יש לנו מטרה אליה אנו מנסים להגיע, והמצוות ניתנו לנו כתנאים שצריך להקפיד עליהם בכדי להגיע למטרה הזו. המשל כמובן לא לגמרי דומה לנמשל, כי פה מדובר על מטרות מופשטות יותר, ועל עשיה רוחנית, אבל העקרון הוא אותו עקרון: בכדי להגיע למטרה ספציפית – יש לצעוד בדרך המתאימה. חלק מהמצוות הן ´כללי בטיחות´ שמטרתן להציל אותנו מסכנה רוחנית כלשהו (למשל ברכת המזון באה אולי להציל אותנו מסכנה רוחנית שקוראים לה כפיות טובה!), או לאפשר לנו לחיות את החיים הנפשיים שלנו באופן נכון.

אני מציע לך תרגיל: תתבונן על סדר היום ´הדתי´ שלך – כלומר המצוות שאתה מקיים, העבירות מהם אתה נזהר – ככללי בטיחות, וכללי ´איכות חיים´ (כלומר דברים שאנחנו עושים בכדי שהחיים שלנו יהיו טובים יותר יפים יותר או מהנים יותר). כמובן שיש עוד הרבה קטגוריות, והסתפקתי פה רק באלו שהופיעו קודם בלאפה ובמקלחת. אלו לא ציוויים שנפלו עלינו משמיים – אלא כללים שאנחנו נוקטים בהם בכדי להגיע למטרה שבחרנו, או להתרחק ממקומות שאנחנו לא רוצים להיות בהם.

נשאיר שאלה אחת פתוחה: למה את הכללים השונים בחיים אנחנו חווים כמשהו שנועד לעזור לנו, ואילו את המצוות אנחנו נוטים לחוות אחרת? יש לי כמה הצעות לתשובה, אני בטוח שגם לך יש.

נדמה לי שקשה להתווכח עם מה שכתבת שהמצוות נכנסות לכל תחום בחיים. זה די ברור. השאלה היא איך אנחנו חווים את זה, ולזה התייחסתי קודם. על כך אני רוצה להוסיף עוד נקודה: האם לחוויית ההתפרקות שתארת יש מקום בקדושה? מידי פעם יש בכולנו רצון ´להוריד את המוסרות מעל הצוואר, ולעשות מה שאנחנו רוצים´, לשעוט מעבר לכללים ומעבר להגבלות, ולהרגיש לגמרי חופשיים.
האם מדובר ברצון פסול? האם זו חוויה פסולה? נדמה לי שלא בהכרח. יש מקומות בחיים שיש מקום לחוויה כזו, והיא לא נוגדת את החיים שלנו כשומרי תורה ומצוות. אני בטוח שעוד תמצא את המקומות הללו ששייכים אליך.

אז לשובע, ולילה טוב!
(כשתקום, אשמח לשמוע את תחושותיך לגבי הנכתב פה)

חורף בריא ושמח ובהצלחה רבה,
אלעזר