איך מזהים מי אני האמיתית?

שלום יקרה,
אני רק מתחילה לקרוא את השאלה שלך וכבר מתלהבת ממך לאללה! את בטח לא מבינה למה.. אבל כל הדברים שכתבת בסוגריים- 'אם נשתמש בהגדרות של היום', 'עוד פעם במונחים של החברה' מראים עלייך כמה את אמיתית. את כותבת לנו את הדברים כדי שנבין את הלך הרוח של הדברים שאת מנסה לתאר, וכדי לעשות את זה, צריך להשתמש בסטיגמות, ועם כל זה, רואים שקשה לך עם זה. וזה מהמם מאד! זה מראה על הרבה אמת.

קודם כל אני רוצה לומר לך שאני מבינה את התסכול שלך מאד! לא פשוט המתח הזה בין איך שאני מכירה את עצמי כבר 18 שנה לבין מי שאני הולכת להכיר הלאה, בהמשך.. מה זאת אומרת?
לאורך כל חיינו אנחנו עוברים מקומות, נפגשים עם אנשים, חווים חוויות שונות, רואים מראות חדשים, וכל הדברים האלה גורמים לנו לפגוש את עצמנו במקומות שלא הכרנו לפני.
גם את, גמרת י"ב, התחלת התחלה חדשה לחלוטין – שירות לאומי (אגב, כל הכבוד!! זה לא ברור מאליו שתתני שנה מהחיים לנתינה משמעותית כזאת.) והמעבר בין תיכון ליציאה לשירות הוא מעבר קיצוני ומהיר מאד. אנשים חדשים, מקום חדש, ומפגשים חדשים. בטוח שזה ישפיע עלינו ובטח שזה יגרום לנו להוציא מאיתנו כוחות או צדדים שלא הכרנו לפני.. אז קודם כל לא להיבהל, זה טוב וזה טבעי, משהו בך משתנה, משהו בך גודל.

דיברת מצד אחד על האופי שמשתנה לך ומצד שני על עבודת ה' שלך. המון פעמים זה קשור אחד בשני – כשהאופי משתנה אז גם עבודת ה' או כשעבודת ה' משתנה גם האופי משתנה – זה יפה ממש, זה מראה שעבודת ה' היא חלק מאיתנו. וזה גם מראה עלייך שזה חלק ממך!
אל תפחדי מזה שפתאום את רועשת והיפראקטיבית. זה טוב. זה בריא גם להיות כזאת. זה אומר שיש בך ת'צד הזה, שכנראה יצא לאור רק עכשיו, בזמן ובמקום הזה. אבל, אם הרעש והשובבות הזאת מגיעים ממקום לא נכון או לא אמיתי או חיצוני מאד, יש סיבה לדאגה, כי כנראה שזה לא שייך לך ומה שלא שייך לך אנחנו לא רוצים שיהיה אצלך. אבל חשוב שתדעי – השילוב בין 2 הכוחות האלה הוא שילוב אפשרי, הוא הגיוני והוא טוב. לא צריך להתבלבל, זה חלק מהמורכבות שיש לנו באופי ואם זה מקום ששייך לך את תדעי לכוון אותו ולנתב לכל מיני כיוונים. וזה לא סותר אחד את השני.
אני מציעה לך לשאול את עצמך: האם זה כוח שפרץ בך והוא חדש לך ולכן את לא סגורה מאיפה הוא בא? האם הרעש הזה הוא על חשבון אחרים? על חשבון העדינות שלי? או שאולי זה רעש של צחוקים וכיף? של פריקה ושובבות? תבדקי האם זה כוח טוב או כוח לא כל כך טוב. אם הרעש הוא אכן טוב, אחלה, גילית בעצמך כוחות חדשים. ואם חס ושלום לא, כדאי לחשוב למה זה בא, ואחר כך לראות איך אני שומרת על העדינות שלי, על השקט שלי, על מה ששייך לי.

הצד השני- מבחינה 'דוסית', את כותבת שירדת רוחנית. ו..זה קורה. חלק מעבודת ה' זה ירידות ועליות. את חווה עכשיו חוויה לא פשוטה, חברות לא כל כך דוסיות ומקום שירות לא כל כך דוסי. לא פשוט להסתובב בסביבה כזאת ולהישאר חזקה. חשוב מאד שתדעי שזה אפשרי מאד! אולי לא פשוט, אבל אני רואה ומרגישה שיש בך את הרצון, אז אני בטוחה שזה אפשרי בשבילך.
אני מאמינה שלפני שהגעת לשירות, תיארת לעצמך שזה מקום לא הכי דוסי שיש. אבל האמנת בעצמך – אז קודם כל תיקחי את האמונה בעצמך שהשתמשת בה אז, גם להיום.
דבר שני, שזה כבר עשית – עצרת וחשבת 'מה קורה איתי' ושלחת אלינו שאלה והתייעצות, ולכן זה הרגע לעצור את מרוץ החיים לרגע ולהחליט מחדש החלטות: על מה אני לא מוותרת בשום אופן, איך אני רוצה את הקשרים החברתיים שלי בשירות, האם וכמה זמן אני מקדישה לתפילה / ללימוד / לחשיבה על..

והכי חשוב: איך אני רוצה לראות את עצמי אחרי השנה הזאת מבחינה רוחנית, ומבחינת המידות שלי. כן, ממש לדמיין את המקום שאעמוד בו בסוף שנה. וכל פעם כשיש משבר או קושי או נפילה, לזכור את הדמיון הזה. את המקום שאני רוצה להגיע אליו בסוף השנה. הרי אני בטוחה שבאת לשירות כדי לתת מכל הלב לאחרים, ואני בטוחה שאת לא רוצה להרגיש ולחשוב שהשירות רק הוריד ממך ושינה אותך וגרם לך להגיע למקומות שלא תשמחי בהם.

כתבת שיש בך רצון להידמות לבנות שאיתך..זאת הרגשה הכי הכי טבעית בעולם וכתבת את זה. לא כולם היו מודים בזה, וזה מהמם! ולמה זה טבעי?
כי המון פעמים יש בנו רצון להידמות לאנשים אחרים, מכל מיני סיבות – חסר בנו משהו ואז זה בולט לנו מול אדם מסוים ואנחנו מנסים להשיג את זה דרך 'חיקוי' האדם הזה או כי הם מאד נראות שוות, מגניבות, מעניינות ובא לנו להיות דומות להם או סתם כי זאת החברה שנמצאת כרגע בסביבה שלי ואני זורמת איתם. בכל מקרה, זה לא בריא לרצות להידמות לאחרים. יש לכל אחד את האני המיוחד שלו, נכון, אנחנו מאד מושפעים מאחרים, וזה גם חלק חשוב – ללמוד מאחרים התנהגויות והתנהלויות בחיים. אבל לרצות להידמות, זה לא נכון, אנחנו לא יכולים אף פעם להיות כמו מישהו. ולכן אני מציעה לשאול את עצמך למה יש בך רצון כזה. ולהבין את הנקודה שגורמת לך לרצות להיות כמוהם.
המון פעמים אנחנו חושבים שאנחנו לא מספיק טובים בחברה שאנחנו נמצאים בה, ואולי פה, את יכולה להרגיש אחרת או דוסית או כל הרגשה טבעית אחרת ולכן יש בך את הרצון להידמות, ואני רוצה לומר לך שהחיבור שלך עם שאר הבנות לא ישתנה אם תהיי את. להפך, זה רק מקרב וגורם להערכה גדולה יותר. תהיי בטוחה במי שאת!!

וסתם סוד קטן, לפעמים אנחנו בטוחים שאנשים לא קולטים אותנו כמו שצריך ובטוחים שאנחנו משהו שאנחנו לא. אבל איכשהו תדעי שתמיד אנשים מבינים מי האדם שעומד מולם, נכון, לא לפרטי פרטים ולא בעומקי עומקים, אבל בסך הכללי של הבנאדם: בהתנהלות שלו, זה דברים שרואים וקולטים. ואם את זורמת עם החברה סביבך ואם את נהנת וטוב לך שם. את יכולה להיות בטוחה שזה בגלל שאת את באמת. ולא כי הם רוצות שתהיי כמוהם..
כתבת שאת קמה חצי שעה מוקדם יותר כדי לשמור על התפילה. זה מדהים שאת מסוגלת, יכולה ורוצה ככה. וזה בדיוק הכיוון, לשמור על העצמך שלך. על האמונה שיש בך. על הדרך שבה את רוצה ללכת.. אני מעריצה אותך על הגבורה לקום בבוקר חצי שעה קודם לפני כולם ולראות אותם ישנות טוב טוב ובכל זאת להתפלל..

חברה, יקרה מאד! נתתי לך כמה נקודות חשיבה ובירור עם עצמך. אני מקווה שזה יעזור ויקדם. במהלך הכתיבה שלי אלייך קלטתי כמה עוצמתית את וכמה כוחות יש בך! אני בטוחה שזה ישמש אותך תמיד תמיד, ובטח בניסיונות של השנה. תהיי גאה בעצמך מאד! יש על מה.. ושמרי על עצמך=]
שה' יברך אותך ויצליח דרכך באמת!
אפרת.
F_ei@walla.com