מרגיש אהבה כלפי מישהי

שלום וברכה לכותב היקר!
בתור התחלה רק אומר אשריך על האומץ והגבורה שאתה מפגין, יכולת ללכת עם הרגש ולסיים את הסיפור ובכל זאת עצרת לרגע והבאת את עצמך לשאול וזה מעיד עליך! אשריך
נראה לי שהשאלה נובעת מהדילמה שבין האמונה לבין הרגשות. אפשר לומר שהקונפליקט הוא בין הרגש לשכל.
הרגש אומר כי היא האחת, אתה אני מרגיש שמח, היא מדהימה, והיא נמצאת איתי לכל מקום-גם במחשבה.
השכל אומר כי זהו שלב בוסרי עוד לא הגעתי לשלב של קשר רציני אני עוד צריך לגדול ולהתפתח וזאת עוד לפני הבעיות של צניעות ונגיעה אליהם אני יכול ליפול..
אז אחרי מי עליי ללכת אחרי הלב או אחרי המח?
תכלס, עלינו ללכת תמיד בתור התחלה אחרי השכל, למדוד את חיינו על כף המאזניים לטוב ולרע..
ומדוע? למה שלא נלך אחרי הרגש-כיוון שהרגש הוא מטעה. חשוב לעצמך אילו היינו הולכים אחר הרגשות בלבד-מה היה קורה? אנרכיה. האחד מרגיש כי לעבור באדום זה הדבר הנכון. האחרמרגיש כי למרות הדיאטה בא לו דובונים וכן הלאה..
בשכל אני מבין שלעבור באדום יוצר תאונה-גם אם יעלה לי באיחור לעבודה. בשכל אני מבין שאם אפול בדיאטה-אהרוס לעצמי וכו'..
אהבה לבחורה היא דבר חיובי, היא בריאה, היא טובה אבל כמו כל דבר בחיים וכפי שאתה עצמך הגדרת-השאלה מתי?
חברות בגיל צעיר יכולה לפגוע בך-ממש כך.
זה לא שאלת האם להחליק או לא. אלא שאלה של חיים! האם אהיה אדם כזה או אחר.
בגיל ההתבגרות כל אדם מפתח את האישיות שלו את הכיוונים שלו-כאשר הוא נתון לקשר עם בחורה משהו מונע ממנו לפרוח לפרוץ למחוזות אליהם הוא יכול להגיע-תמיד הוא חייב להיות גם אותה דמות שאהובתו מכירה-וזה חוסם-גם אותו וגם אותה.
אתה אומר כי אתה מנסה להדחיק-אני מציע משהו אחר במקום להדחיק-להפיק.
רשום לעצמך את כל הסיבות מדוע הקשר יצירת קשר יכולה רק לגרום להיפך? מדוע רצית להדחיק-ברגע שהדברים יהיו כתובים מול עיניך זו תהיה לך תזכורת-זרקור-מדוע זה לא טוב לך בצורה שכלית- אבל שתתיישב על הלב. (מה גם שכאשר הדברים כתובים מולנו אנחנו רואים לפעמים שהמפלצת היא פחות גדולה ממה שחשבנו או לפחות אנו רואים בבירור מול מה אנו מתמודדים-זה מסדר את הדברים..)
וזה מחזיר אותי חזרה לשאלה הראשונה-אחרי מי אנו הולכים הלב, הרגש או המח, השכל-אז כמובן שהשכל מוביל-בצורה שתתיישב על הלב-ואז מגיע המרגוע.
אני מסכים איתך-תחושת האהבה היא חזקה-ובאמת היא יוצרת, יוצרת חיים יוצרת שמחה-אבל הכל בזמן, ובעת הנכונים.
כעת נתב את כל הכוחות שלך לבנייה אישית, להצלחות לעשיית הדברים שמעניינים אותך לקטיפת הצלחות להתקדמות לפריחה לשגשוג שכל יום אמור להפיק-ואז עם הזמן לא תזדקק לדוחק הזה בלב לצפיפות למועקה אלא לפתיחה לאוויר לגדילה.
אשריך על כך שאינך קופץ ישר אחרי הרגש( כפי שלפעמים התרבות מטיפה לנו) אלא אתה פועל עם השכל שלך ואתה שוקל את הדברים.. מעריך ממש.באמת.
אם לא עניתי די או לא ספקתי תשובה שכלית שמתיישבת על הלב
אז בשמחה תמיד!hananb1081@gmail.com

חנן