שלום,
יש נושא שמטריד אותי כבר כמה זמן, ואני אשמח לקבל תשובה (ואם אפשר הפנייה למקורות בנושא)
איך אפשר ללמוד משהו (תורה, מידות…) מאדם שיש בו משהו מקולקל?? הרי זה אומר שיהיה סיאוב בתורה שלו לא? איך אנחנו יכולים ללמוד ממישהו שיש לו אפילו בדל של חוסר, של קלקול?
אפשר להגיד שנקבל תורה חלקית, שנקבל קצת טוב, אבל לכאורה, כשיש משהו רע- זה לא משפיע על כל התורה? (כמו מים שמכניסים אליהם טיפה של בוץ- וכל המים נהיים עכורים).
אני יודע שזה נשמע מוזר, הרי כולם חסרים, אפילו גדולים שבגדולים- אבל באמת אני לא מבין את זה- איפה הגבול עובר בין משהו קטן שלא משפיע על התורה של אדם, לבין משהו שהורס את הכול?
תודה רבה.
לק"י
לשואל היקר!
דבר ראשון אני מצטער אם התשובה קצת התעכבה.
אם לומר את האמת אני קצת נבוך בגלל שאני עצמי לא רואה את עצמי כאדם מושלם אלא כאדם שיש לו הרבה על מה לעבוד, אז בכלל אני עונה לך על התשובה הזו? הרי לפי נקודת ההנחה בשאלה התשובה תהיה חסרה!
אז למה בכל זאת שאלת שאלה ממישהו שאתה לא מכיר שיכול להיות מקולקל? נקודת ההנחה שעומדת ברקע לפני נקודת ההנחה של השאלה של איך מגדירים מישהו מקולקל הוא שהאדם ביסוד הוא טוב גם אם בפועל זה לא תמיד נראה במציאות.
המדד שלנו לשלמות אינה נמדדת רק לפי מעשה אלא גם לפי המבט של האדם והמגמה בה הוא הולך. איך אני יודע את זה?
כי אנחנו לא יכולים לשפוט את הלב של האדם ואנחנו גם לא יכולים לדעת כל מה שהאדם עושה אז בפשטות אנחנו נוטים להסתכל על המכלול ולפי זה להכריע. לכן, יכול להיות שיש אדם שאולי לא הכי מושלם אבל הרצון שלו זה להיות שלם ולשם הוא פונה, גם אם יש נפילות. מאדם כזה אנחנו יכולים ללמוד.
למה אנחנו מסתכלים על המגמה ומהכלול של האדם? כי בסופו של דבר המציאות היא לקיצונית, כפי שלרוב אנחנו נוטים לצייר אותה. היא לא רק שחור-לבן אלא יש אפור. אפור של אנשים שהם ב"ה לא מושחתים אך לצערנו גם לא מושלמים. זו לא הסתכלות דיעבדית של "טוב, אם אין צדיק מושלם אז אנחנו נסתפק במישהו אפור שנוטה ללבן". המציאות היא מורכבת, כפי שאתה בטוח מכיר. מפה אנחנו מגיעים לדבר נוסף של היתרון בלמידה מהאדם "אפור".
יכול להיות שבראיה פשוטה יש בו חיסרון ולכן גם בתורה שלו יש חיסרון אבל מצד שני יש בו את היתרון שאנחנו רואים "אדם" מולנו. ממנו אפשר ללמוד לא רק איך להשתלם ולהיות כמה שיותר שלמים במידה כזו או אחרת אלא גם איך להתמודד עם נפילות, איך להתמודד עם קשיים וכד'.
אפשר כמובן להרחיב על כל הנקודה שהרמב"ם מעלה "ושמע האמת ממי שאמרה" (שמונה פרקים לרמב"ם) שמדבר על ללמוד מכל אדם ומכל המציאות, ובמקביל להביא דברים של הרב דסלר זצ"ל במכתב מאליהו, ח"ב בתחילת דבריו על פרשת חוקת אבל אז גם צריך להתחיל להסביר את ההקשרים, אז אם תרצה אפשר בשמחה להרחיב על זה בנפרד.
חשוב לי להדגיש אני לא אומר שצריך להתעלם ממידותיו של האדם אבל אי אפשר להתמקד בזה ולומר שהוא לא מושלם כי אם כך אז אין לנו ממי ללמוד.
אז איך ואיפה מציירים את הגבול? ובכן זה תלוי גם באדם עצמו ששואל, בכלים שיש לו ובבינה שיש לו להבחין בין דברים ולכן כדי לענות על זה ולתת הדרכה צריך, לדעתי, להתייעץ עם מישהו שמכיר אותך באופן אישי.
בכל מקרה חשוב לי להגיד שהשאלה שלך היא שאלה טובה ונפלאה שלא פוגשים תמיד והיא מעלה נקודה מאוד חשובה לגבי החיים ותהליך הלמידה וההתקדמות שלנו אז ישר כח גדול!
מקוה שהדברים הועילו ועזרו, אם תרצה הרחבות ומקורות בשמחה,
נתנאל
netanelweil@gmail.com
