קשה לי ואני עצבנית כי עוד לא התחתנתי

תמיד כשרוצים משהו והוא לא מגיע זה מאד לא פשוט לחכות,
אבל יש סיטואציות שהמילים האלה של לאה גולדברג מקימות אצלך מאחז חוקי.
ומילא אם היית רוצה סתם משהו טפשי, אבל דחילק מה את בסך הכל רוצה, את הדבר האמיתי?!
להתחתן? לאהוב? לגדל משפחה? לעשות את רצון ה´? ועל הדרך קצת נחת לאבאל´ה ואמאל´ה?
ולא רק שאת מאד רוצה וזה פשוט לא קורה, את רואה את האחים שלך והעיניים שלך פשוט יוצאות..
סופסוף את מבינה מה שלמה המלך התכוון כשהוא אמר ´קשה כשאול קנאה´.
ומשם הדרך לעצבנות ולמצעד מה-לעזאזל-דפוק-אצלי באמת לא ארוכה.
אז בואי נגלה לך בסוד שנכון שחשוב וטוב לרצות כי זה מנוע מאד חזק בסיפור (ואפשר לראות לפעמים חבר´ה ש´קצת´ יותר גדולים ממך שדווקא הנקודה הזאת היא הבאג שלהם ולא תמיד זה אפילו במודע),
אבל לא חייבים בשם ה´רצון´ להתחרפן על כל השכל.
כאילו זה שהחיים ממשיכים ואת נהנת ממה שאת עושה לרגע זה לא סותר את זה שאת רוצה.
ובגלל ש´מה לא´ אף פעם לא הוכיח את עצמו בתור משהו מקדם, באוי נתעסק במה כן את יכולה לעשות.
קודם כל קחי אויר ותרגעי. לא רוצה להישמע זקנה חופרת מעצבנת, אבל 19 זה תחילת החיים.
שהמלחיצים למיניהם ימצאו לעצמם אנשים אחרים ודברים יותר משמעותיים להילחץ עליהם,
ומצידי תעדכני אותם בבצורת האנרגיה אם חסר להם על מה.
יש הרבה בנות טובות שלא מתחתנות ישר והם בעצמן יגידו לך שבסוף זה קורה ומזל שזה לא היה תלוי בהם כי הם לא יכלו למצוא טיימינג יותר מדוייק מזה.
ונכון שיש עניין לעשות השתדלות ובעז"ה עוד ניגע בזה, אבל יש גם יותר מעניין לסמוך על ריבונו של עולם שהוא יודע מה הוא עושה.
לכן לבינתיים תשתדלי לכבות הצ´קלאקה של החייבת להתחתן כבר כי כל יום נוסף שאת רווקה זה אסון לאומי.
תהני ותשמחי במה שאת עושה. תראי לקב"ה שאפשר לסמוך עלייך שאת ממצה את הכשרונות והכוחות שהוא נותן לך ושבאמת שווה להפקיד בחשבון שלך עוד.
אגב, נראה שהשאלה שלך מגדירה מחדש את פרדוקס הביצה והתרנגולת,
כביכול את לחוצה ועצבנית כי עוד לא מצאת את האחד, אבל אולי את עצבנית ולכן זה גם‎ ‎
משפיע על למצוא אותו‎?‎
אל"ף כל, כי ב-99% מהמקרים שלחוצים על משהו הוא כאילו עושה דווקא, מן להכעיס שכזה, והוא פשוט לא קורה.
ודווקא כשמשחררים טיפה, אז הזרימה הטבעית של הדברים יכולה להתרחש.
´הרפו ודעו כי אני ה´´ זאת סגולה ידועה ובדוקה. באמת ששווה לנסות בבית.
בית, כבר אמרו טובים ממני ש´מזווגים לו לאדם לפי מעשיו´. אז לא כל מי שמתחתן זה גם אומר שהוא מסילת ישרים בלייב ונכון שכל החיים עובדים על המידות, אבל… מי יודע אולי יש לך פה הזדמנות לעבוד על ה-50% שלך בבית שתבני אי"ה שיהיו הכי 100% שאפשר.
כי מה נראה לך שסבלנות וקבלה של תהליכים זה משהו שיצמח בך משום מקום ביום בהיר אחד אחרי החתונה?
שכשהבן המתבגר שלך יחזור הביתה עם כל מיני ג´וקים בראש אז תצמח בך ההבנה הזאת?
יודעת מה, יכול להיות.
אבל תסכימי שכמה שתעבדי על זה מוקדם יותר החיים שלך יהיו טובים יותר, לא כי הם יהיו קלים יותר,
על זה אין תעודת ביטוח לאף אחד, אלא כי לך יהיה מפתח טוב יותר לחיות אותם.
בינינו, אלה החיים האמיתיים: רק אם מאטים, מביטים ושמים לב לפרטים אפשר להגיע לארץ חדשה.
כשזאת תהיה הגישה, תוכלי למצוא את עצמך מחייכת, תגלי שאת גם יודעת מצויין מה זה להיות שמחה ויש גם יותר מסיכוי טוב שהסביבה תרגע ממך קצת..
ומי יודע, אולי גם הסיפור עם האחים יקבל פורפורציות ומבט אחר.
אגב, עם כל התפילות, הסבלנות, התהליך ושאר המילים היפות,
אם עדיין את רואה שמשהו לא מסתנכרן בין הרצון שלך למה שקורה בשטח כי פשוט אין לך הצעות,
מן הסתם יש הרבה אנשים טובים מסביבך (חברות, קרובי משפחה, שכנים) שכדאי לעדכן אותם שאת בקטע,
לא מתוך מסכנות כמו שבאמת את רוצה והחלטת לקחת אחריות על החיים שלך כמו גדולה.
ואם ממש בא לך על השתדלות יש גם כל מיני שדכניות שבניגוד לתדמית הם ממש לא מפלצות זקנות וחטטניות, אלא באמת נשים נחמדות עם מאגר פוטנציאלי וניסיון.

יאללה, שיהיה בקלות והכי חשוב בשמחה!
שבת שלום ורק בשורות טובות
חברים מקשיבים