איך להתחזק, איך לשמור מצוות מתוך עצמי?

הי יקירתי.
כל הכבוד לך על השאלה האמתית.
מרגיש לי שאת נמצאת כבר תקופה ארוכה במעבר מילדה דתיה, שמקיימת מצוות מכורח החינוך בבית, לבין נערה דתיה ותורנית.
אנסה להסביר קצת מה כוונתי.
כשאנחנו ילדים, ההורים שלנו מרגילים אותנו לקיום מצוות בשביל שהן יהיו טבעיות לנו, ויהפכו ממש לחלק מהאישיות. אנחנו כילדים, מקיימים מה שצריך מבלי לשאול שאלות מיותרות. לאט לאט מגיע הגיל בו אנו רוצים לעשות דברים מתוך בחירה, והבנה. זה הזמן בו בונים עולם רוחני אישי, שמתאים לך. שעונה על השאלות שלך, ומתאים לתכונות שבך.
אז תתעודדי, מה שאת עוברת זה משהו טבעי, שהיה צריך לקרות מתישהו, בדרך זו או אחרת.
בואי נחדד ונבין טוב יותר מהי המטרה העומדת בפנייך. קשר עם הקב"ה זה עולם שלם, שמכיל בתוכו אמונה, רצון לקרבת אלוקים, הבנה טובה של עצמך- של התכונות הפנימיות והחיצוניות שבך, ואיך ניתן להוציאן לפועל בצורה הטובה ביותר. קשר עם הקב"ה זה התורה, הרצון להחכים וללמוד ממנה, וזה גם קיום המצוות. או מתוך הבנה שלהן, או מתוך אמונה שהן הכלים שנתן לנו הקב"ה בשביל שנוכל לחיות באופן השלם ביותר.
כל המכלול הזה, קצת משתנה בין האנשים השונים. כל אחד לפי התכונות שלו. יש כאלה שממש יכולים לדבר עם ה' בכל רגע, יש כאלו ששמים דגש על עולם המעשה, יש שמקדישים את חייהם ללימוד תורה וכו'.
מה שאני רוצה להגיד כאן, זה שקשר עם הקב"ה זה משהו מאד מאד אישי. שמתאים לך. לאופי ולרצונות שבך. כל אחד מפתח אותו בעצמו, לבד.
זה הזמן שלך עכשיו לבנות את מערכת היחסים הזאת. בעדינות, שלב אחרי שלב. זה לא פשוט, זה מצריך הרבה אנרגיה והשקעה. אבל, יש בך רצון חזק להבין, ולקבל את התשובות שמגיעות לך. אז את כבר במעלה הדרך. בררי על אמונה, הקשר בין הקב"ה לישראל, השגחה פרטית, מהות הרוע שבעולם. צריך ללמוד מה אנחנו עושים, ולמה אנו עושים. הגיל שלך, האולפנא, המשפחה והחברה מהווים זמן וסביבה מצוינת לביצוע המהלך הזה. אז יאללה, שנסי מותניים, וקדימה לעבודה.
בואי נראה איך עושים את זה.
כמובן שאין נוסחת קסם. זה תלוי בבן אדם, במה שמציק לו, בסביבה שתומכת בו. אנסה לייעץ לך מתוך ניסיוני. מה שאני כותבת כאן אלו דברים שעזרו לי. את לא חייבת לאמץ את כל העצות. מה שמתאים לך. בזמן שמתאים לך.
כלל האצבע הכי חשוב זה, מה שנותנים לך – תקחי, ובשתי ידיים מלאות. אני מתכוונת לכך שוודאי באולפנא מביאים מדי פעם שיחות טובות שמחזקות ומבררות, יש סמינריונים כאלה עם מדריכים שמעבירים יחידות מפוצצות, והם פשוט ישמחו אם תשאלי אותם שאלות גם מעבר לזה. אולי גם יש מדריכת שכבה שאפשר לדבר איתה על כל מה שמציק. המחנכת. שיעורי מחשבת. אם את בתנועת נוער, גם שם יש פעילויות חזקות ומדריכים קשובים. פשוט צריך לנצל את ההזדמנויות האלה, ולעשות את הבירורים. בצורה נוקבת, חותכת. זכותך לקבל תשובה לכל שאלה שמתעוררת בך, ועדיף לעשות זאת פנים אל פנים, כך שתוכלי לנהל דיאלוג, עד שתתבהר לך הנקודה הבעייתית. אם יש פעילויות העשרה תורניות בבית הספר, צריך לשמוח בהן. הן כאן בשבילך. בשביל ללמוד עוד, בשביל להתקדם. אז יאללה, תהיי דינאמית. תמצאי את האנשים הנכונים, ותתחילי לדרוש את התשובות שלך.
מעבר לכך, כל חברה שלך, או סתם בת מהכיתה, התמודדה או תתמודד עם השאלות האלו. אז זה כיף וחשוב לדבר על זה. עם חברה אפשר לדבר שעות על גבי שעות, והיא גם הכי נמצאת במקום שלך, ולכן תבין אותך הכי טוב.
בנוסף, היום יש הרבה ספרים שכתובים בשפה נוחה, והם עונים ומנמקים כל פרט שיש ביהדות. השו"תים באינטרנט עם תשובות חבל"ז.. אני לא חושבת שזה תחליף לדיבורים אמתיים, אבל זה בטח טוב ומאיר נקודות הסתכלות חדשות.
אלו היו עצות שבאות ליידי ביטוי במעשים. אני רוצה לדבר גם על עבודה יותר פנימית.
כל החיים אנחנו בעצם חושפים את מה שכבר ממילא קיים בנו בפנים. זו הסיבה לכך ששאלת את השאלה. התשובה שלה כבר קיימת בתוכך עמוק עמוק. אבל היא רוצה לפרוץ, ולכן מתעוררות בנו שאלות. זה קשה להרגיש את זה, עד גבול הבלתי אפשרי, אבל לפעמים, ברגעים מיוחדים כאלה כל התשובות צפות ועולות מאליהן. יש פתאום חום ואושר שמסיר את כל הספקות.
זה באמת קשה להרגיש את זה. אבל אפשר לנסות. להקשיב לעצמך. מה בוער בך. מאיפה זה בכלל זה הגיע. איך את יכולה לפתור את זה. הרבה פעמים לנו יש את התשובות הכי טובות לעצמנו, כי אנחנו יודעים מאיפה נובעות השאלות. זה יכול להגיע בעקבות השקעה ומאמץ, או פשוט בהיסח הדעת.
את יכולה לדבר עם עצמך, את יכולה לדבר גם עם ה'. להצהיר על כוונותיך הטובות. לבקש שישלח ויתן לך את הכלים בכדי להגיע לאן שאת רוצה. שיאיר את הדרך. זה ממש ממש נותן כוחות. מן תפילה בע"פ שכזאת.
נקודה נוספת שאת מציינת זה שאת מברכת בשולחן שבת כיוון שכולם מברכים ולא מתוך הבנה. תדעי לך שזה אדיר. זו הגישה. כי במהלך הדרך, עד שתלמדי את הכל (ואגלה לך בסוד שזה משהו שעושים כל החיים) צריך לאמץ את הגישה שהתורה היא תורת חיים. היא המתכון האינסופי והמושלם לחיים נכונים, ולכן, גם דברים שבינתיים אני לא מבינה אני מקיימת, עד שאבין אותם ועד בכלל.
לסיום, חשוב לי להדגיש שבניית קשר רוחני עם הקב"ה זה משהו שמשתנה בין אדם לאדם. בזמן של התהליך הזה, בעוצמה שלו. תהליכים לוקחים הרבה זמן. הם נעשים חזקים יותר כשהם מתרחשים לאט. קומה על גבי קומה. לפעמים ההצלחות נובעות מתוך מאמץ אינטנסיבי, ולפעמים הפוך, דווקא מתוך ההרפיה מגיע הפתרון. אז צריך את הסבלנות, את האמונה בעצמך ובכוחותיך. זה יקרה. לאט לאט להבין, להתבונן, מתוך רוגע ושמחה, ובעיקר מתוך הקשבה לעצמך. כפי שעשית כששלחת את השאלה הזאת..

אז שתמשיכי להצליח,

מעיין
maayanett@gmail.com