אבידן הזרמן קם ביום הראשון של החופשה. מתי הוא קם? מה זה משנה, הוא זורם. הניח תפילין, פתח את המקרר, אכל מה שמצא.
מה אני אעשה עכשיו? תהה לעצמו בעודו זולג אל עבר הטלויזיה, פתח אותה והחל לדפדף בערוצים עד שמצא משהו מעניין, וכך המשיך וראה מה שיש, ככה בזרימה, עד שנמאס.
אבידן הזרמן זרם לו להנאתו אל עבר המחשב כי הוא כבר חיכה כל השנה לשבת ולזרום מול המחשב, זרם וזרם, שיחק וגלש עד ש…נמאס לו.
כך המשיך לו יומו הזורם, קצת חברים, קצת תורה כשמצא, קצת לטיל, הכל בזרימה. כך הלך לו החופש בזרימה אין קץ, לאט לאט הסתיים, וכאילו שום דבר לא השתנה.
אבידן הזרמן סיים את הקיץ הזורם בעצם בלי שום דבר משמעותי.
רקפת המתוקתקת שמה שעון מעורר. קמה ב7 וחצי. התרעננה, התפללה והכינה לעצמה ארוחת בוקר בדיוק ב8:15. ב8:45 היא צלצלה לחברה ויחד הם יצאו לקניות מאד מוגדרות: חצאית ושמלה. ב10:15 תמו החיפושים הכל על פי התכנון. ב11:00 רקפת המתוקתקת כבר היתה בדרכה למחסן המרכזי שם היא התחייבה חודשיים מראש לבוא כל יום רביעי ב11:30 לעזור בארגון משלוחים לנזקקים. ב13:00 רקפת הגיעה הביתה בדיוק בזמן בו התנור צלצל שהעוף מוכן. ישבה לאכול עד 13:25 ואז הלכה רקפת לחדרה וקראה את הספר המצוין ששאלה מהספריה (יחד עם עוד כמה ספרים שתכננה לקרוא) במשך שעה. ב14:25 הלכה רקפת המתוכננת לאסוף את אחיה מהקיטנה, וב15:00 ישבה לכתוב שיר. ב15:20, הכל על פי המתוכנן, פתחה את הטלויזיה לראות קצת. 16:00 זו השעה הקבועה שיש לה עם חברתה הטובה כלנית שבה הן למדו יחד מסילת ישרים. ב17:00 חזרה לביתה ושחקה עם אחיה עד 18:00, שאז הכינה את ארוחת הערב לכולם. ב19:30 לאחר ארוחת הערב, ישבה רקפת המתוקתקת ליד הטלפון וחכתה לצלצול המתוכנן מחברתה הטובה ורד… כך עבר לו הקיץ המתוכנן היטב לפרטי פרטיו, לאט לאט רקפת הרגישה מחנק נורא ואיום, עד כדי כך שחשבה שהראש שלה נהיה מרובע…
מה התורה מבקשת מאיתנו בחופש? זרימה או תכנון?
נראה שהאמת היא אחרת. התורה דורשת מאיתנו להכוין את כל מעשינו, עם מסגרת ובלי מסגרת, [הכל למען מטרה כלשהי]. אתה זורם? לְמה? מה המטרה? אתה לומד תורה? לְמה? בשביל מה? את רואה טלויזיה? לְמה? בשביל מה? כל דבר צריך להיות [מכוון מטרה]. אם יש מטרה (כמובן לא סתם מטרה) מצוין. אפשר לזרום עם מטרה ואפשר לתכנן עם מטרה. כל דבר שאתם רוצים לעשות בחופש
..
