אדם צריך לברך על הרעה כעל הטובה?

שלום משה!
השאלה ששאלת היא חשובה מאוד. אנסה לענות עליה כמיטב יכולתי והאמצעים שבידי, ואני מקווה שהדברים יענו לשאלה.
השאלה היא מה ההגיון בציווי לברך על הרעה. התשובה, לפי עניות דעתי, נעוצה בהבנה מהי הברכה. חז"ל לא אמרו לנו שאדם צריך לחכות שיקרה לו דבר רע, לשמוח כאשר הוא קורה וכו'. וודאי שדבר רע הוא דבר רע. המקום הברור ביותר לראות את זה הוא במציאות של פטירת אדם, שבה מברכים על הבשורה הרעה ואין זה סותר כלל את המציאות של ישיבת השבעה, הצער וכו'.
הברכה פירושה הבנה שיש כאן, בדבר שעליו מברכים, קשר למציאות ה' והתגלותו בעולם. לקב"ה דרכים רבות ועלומות כיצד להתגלות. אנחנו, כמאמינים, מבינים שגם המציאות של רע בעולם היא חלק מתהליך גילוי שם ה'. לפעמים זה כעונש שידחוף אותנו קדימה, לפעמים זה טוב בצורה שאנחנו לא כל כך מבינים כרגע ונבין יותר בעתיד וכו' וכו'. הרעיון של הברכה על פי התפיסה הזו הוא מאוד מובן – ברגעי משבר עלולה אמונת האדם להתנפץ, והחכמה האלוקית שבתורה ובדברי חכמיה אומרת לנו, כריפוי לתהליך הזה, שנכון, זה כואב, ולא אמרנו שצריכים להפסיק להיות אנושיים ולהתעלם מהכאב, רק אמרנו לזכור שלכאב הזה יש מטרה.
הידיעה שלכאב יש מטרה היא ידיעה מרפאת. כשנכנסים לניתוח והוא כואב באמת כואב, אבל יודעים שיש לזה מטרה ולכן קל יותר לספוג את הכאבים ולהניחם במקום הראוי להם.
אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,חברים מקשיבים,
yehonatan@makshivim.org.il