מה לעשות… אני לא מתחבר לתפילה.
אני אוהב את ה'. באמת שאני אוהב אותו. ולכן אני גם מתפלל 3 פעמים ביום בגלל שככה צוויתי. אבל אני לא מתחבר. שנינו יודעים (אני והוא שם במרומים…) שאני מתפלל כי ככה צריך אבל לא יותר מזה.
ואני באמת אוהב אותו. אני יודע שיש לי כ"כ הרבה על מה להודות לו, ואני באמת מודה!
אני יודע שהוא עומד לצידי כל הזמן, עוזר לי בהחלטות החשובות, שומר עליי ועל המשפחה, נותן לי כל מה שאני צריך ואני באמת באמת מודה לו על זה.
אני גם מנסה להגיד לו את זה דרך התפילה אבל אני פשוט לא מרגיש עם זה בנוח. אני סתם ממלמל מה שכתוב וזהו.
אני גם לא מרגיש בנוח לדבר איתו כמו שהברסלבים עושים.
אני פשוט חושב איתו. אומר לו תודה ובבקשה וסליחה, מודה לו בלב על אישתי והילדים שיש לי. על העבודה שאני מבסוט ממנה. על הלימודים שהוא איכשהוא עוזר לי לעבור למרות שלפעמים אין לי מושג על מה מדברים, ואני אומר לו תודה רבה ה' על כל אלה. אני יודע שאתה לא חייב לי שום דבר ובכל זאת אתה עוזר לי ככה. באמת תודה רבה!
אני אפילו חושב על זה (אבל לא מעיז להגיד לו עדיין…) שאני באמת אוהב אותו.
הוא בשבילי כמו סבא טוב וזקן שמבין אותי תמיד ושומע לי. עוזר לי גם בלי שאני מבקש ולא מבקש שום דבר בתמורה…
אז אני כן מתפלל 3 פעמים ביום, אבל אני מדבר איתו דווקא בכל ההזדמנויות האחרות שיש לי במשך היום…. אני מקווה שהוא בסדר עם זה…
אולי זה גם ישתנה יום אחד ואני אבין איך התפילה אמורה לעזור לי לדבר איתו יותר בקלות..
בכל מקרה לילה טוב לכולם וגם לך ה'…
תודה שאתה שומר עלי, על אישתי והילדים שלי גם בלילה כשאנחנו ישנים בשלווה.
"הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל"
לילה טוב!
בס"ד
אחי היקר!
דע לך שיש בי קנאה גדולה כלפיך, קנאה על כך שאתה עניו, על כך שיש לך הכרת הטוב ורצון טוב, ואולי דווקא בגלל זה יהיה לך קל הרבה יותר לדבר עם השי"ת.
תאר לעצמך מלך גדול ועצום שדואג לכל מחסורייך בוחן אותך ורואה את קשייך היום היומיומיים, תומך בך בשעת מצוקה ונותן לך כוחות להמשיך, ברור לך שאתה אוהב אותו ברור לך שאתה רוצה בקרבתו, לפעמים אתה מרגיש שמשהו רוצה לפרוץ החוצה ולברוח רק אליו…והנה מודיעים לך שהמלך מקבל קהל, האם לא תמצי סיבה כדי להיפגש בו? האם לא תרעד כולך רק בעצם המעמד מול דלתו וקל וחומר מולו עצמו?
התפילה באה כדי לתת לנו את המענה הזה.
הנשמה נמצאת רוב היום במין קופסא שחוסמת אותה אבל כשמגיע זמן התפילה היא פורצת החוצה לפגישה המיוחלת.
"ונמצא שאין תפלת החסיד דבר שבמנהג או שבהרגל כשירת הזרזיר והתכי אלא כל מלה מחשבה עמה וכונה בה בדרך זו תהיה שעת התפלה לחסיד כגרעין הזמן ופריו ושאר השעות תהיינה לו כדרכים המוליכות אל שעה זו שלבואה הוא מצפה כי על ידה הוא מדמה אל העצמים הרוחניים ומתרחק מן הבהמיים"(כוזרי מאמר שלישי)
ברובד מסוים מילות התפילה רק משמשות ´תירוץ´ לפגישה שלנו עם הקב"ה, אבל מטרתה האמיתית היא לתת לנו הזדמנות להתקרב אל השי"ת, דבר שצורך הרבה זמן ומאמצים כדי לחוות אותו, הדיבור שאנו מוציאים בעת התפילה הוא השכינה ממש שמדברת מתוכנו והברכות שתיקנו חז"ל הן הן השערים להעלאת התפילה לקב"ה ודרך הברכות המיוחדות האלה ניתן לנו הכוח להתחבר לקב"ה, מידת הענווה והתבטלות חשובה מאוד בתפילה מכיוון שהיא השער להתלבשות האלוקות בתוכך, כי כאשר אתה עומד לפני הקב"ה בהתבטלות אז יש לו מקום כביכול להיכנס ולהתלבש בך, בתפילה אין אנו משדרים למקום כלשהו מסרים ומילים, בתפילה אנו קולטים…קולטים את האור האלוקי לתוכנו.
לגבי ההתבודדות שהיא שיחה ספונטנית עם הקב"ה, צריך להבין שהתבודדות היא אומנות, וכמו כל אומנות גם ההתבודדות צורכת השקעה, בוודאי שקשה ודי מוזר לעמוד מול דמות נעלמת ולשפוך את הלב, ובספרי ר´ נחמן מוסבר רבות כמה יצר הרע טורח כדי שלא יצא אף דיבור מן הגרון ובכל זאת עצם העמידה לפני השי"ת והרצון להתקרב אליו היא דבר עצום.
אני ממליץ לך מאוד ללמוד את הספרים:
1.לבד(ספרון)-הרב א.מ דורון על התבודדות
2.תפלת ישרים-הרב אלי אדלר על התפילה
3.הקדמה לעולת ראי"ה- הרב קוק זצ"ל
אני מאחל לך שתצליח להאיר את מילות התפילה מתוכך ולהתקרב להשי"ת.
רועי
roidublin@gmail.com
