אווירה באולפנה, פחד במה והתבודדות

שלום לך שואלת יקרה,

אשרינו שיש אנשים כמוך שאכפת להם ממה שקורה סביבם, מאיך שאנשים מתנהגים ונראים.
אך למרות זה, את צריכה לדעת כי כל אחד אחראי למעשיו ולא תמיד יש ברירה אלא לקבל את מה שקורה סביבנו גם אם אנחנו לא מסכימים איתה במאת האחוזים.
מי שיוצר את האווירה זה הבנות, איך שהן יתנהגו וידברו זה מה שיגרום לאווירה להיות כמו שהיא. את צודקת שהכי כיף זה להיות באווירה תומכת שכולם כמוך, אבל לא תמיד זה כך. הרבה פעמים אנחנו נמצאים בסביבה שהיא לא בדיוק כמו שהינו רוצים או מצפים, והחכמה היא לדעת לשמור על עצמנו ולהמשיך ולהתקדם למרות הקושי. את צודקת מאוד שזה קשה לשמור על עצמך אם הסביבה לא כמוך והיא כביכול "אנטי" למה שאת עושה, אבל צריך להמשיך ולשמור על מה שקיים ולהתקדם. הייתי מציעה לך להתקדם בעשייה והרוחניות. לא להיכנע לשירים שהם שומעות ולדיבורים שלהם. תפתחי ספרים ותלמדי בעצמך דברים. את יכולה אפילו את לארגן וליזום אירועים ודברים חברתיים שיעסקו בנושאים שונים מאשר כל הזמן רק בבנים ובסרטים.
כמו משל הצדיק בפרווה והצדיק במפזר חום. יש אחד שאם קר לו יביא סוודר ויחמם רק את עצמו ויש אחד שיביא מפזר חום ובכך ידאג גם לחמם את שאר האנשים שבחדר. המשל הזה מתאים בדיוק לכאן. המעלה היותר גבוהה היא לא רק "להסתגר" בתוך עצמך אלא גם לתרום ולהשפיע על הסביבה. זאת אומנם דרגה יותר גבוה אבל גם יותר קשה לביצוע ולא כל אחד בכל שלב בחיים יכול לעשותה. לפעמים אנחנו צריכים את השלב של להבשיל עם עצמנו, של התקדמות עצמית ורק אז, לאחר שהתמלאנו אנחנו יכולים גם להשפיע על החוץ.
אפשר גם לדבר עם מחנכת הכיתה על התחושות שמציקות לך. היא מכירה אותך ואת הכיתה ואולי יהיה לה דרכים טובות יותר על מנת לעזור. ואפשר גם לפתוח את העיניים ולחפש סביבך בנות נוספות שעבודת ה' משמעותית להן ויחד ליצור איזושהי קבוצה- לא מתוך התנשאות אלא מתוך כך שתהיה לך סביבה קרובה מחזקת יהיה לך יותר כוח להתמודד ולהשפיע על כולם. (לא יכול להיות שרק את היחידה בכל האולפנה שמרגישה שהאווירה לא טובה…)

החלק השני של שאלך מדבר על הפחד מבעיה שתפריע לך בעתיד. אני לא חושבת שפחד במה זה משהו שאמור לפגוע בך. להרבה אנשים יש פחד במה. כמובן שחשוב להתגבר עליו כי בכלל כל פחד זה לא טוב, אבל זה לא בעיה חמורה שאין לה פתרון. הייתי מציעה לך לנסות להתאמן על זה ובסוף את תראי שאת מצליחה לעמוד ולדבר מול אנשים. איך תתאמני? תיקחי נושא מסוים, או אפילו סתם דברים שעולים לך בראש וכל פעם תדברי מול מספר אנשים יותר מורחב. בהתחלה רק מול שתי בנות וככה לאט לאט תגדילי את מס´ השומעים. בהתחלה את תתביישי אך בסוף את תתגברי וזה יהיה משתלם את הקושי ההתחלתי.

החלק השלישי של שאלתך מדבר על חברת אנשים ועל הצורך שלך בהתבודדות.
כל אחד יגדיר אחרת מה זה נורמלי. אחד יגיד ש-5 דק´ ביום זה מספיק ואחד יגיד ששעתיים ביום זה מספיק. זה עניין סוביקטיבי, אישי. אדם מטבעו הוא יצור חברותי אשר אמור להימצא בחברת אנשים ולהסתדר איתם. נכון שכל אחד צריך את הזמן שלו להיות עם עצמו וזה טבעי, אבל גם זה צריך להיות במידה וצריך לשמור על פרופורציות. זה לא רגיל שאדם יהיה רוב שעות היום עם עצמו. (תשאלי את עצמך האם זו התנהגות של לכתחילה- כלומר גם אם היו לך הרבה חברות כך היית נוהגת או שבדיעבד מכיוון שאת מתפדחת קצת מאנשים את מתבודדת…) הייתי מציעה לך את רוב הזמן להקדיש לחברה ולדברים שחיי היום דורשים מאתנו ובמקביל להקדיש זמן מיוחד ומסוים שבו תהיי עם עצמך. כן חשוב לפתח את חיי החברה ואת הקשר עם החברות. גם בזה יש סוגים שונים של אנשים. יש אחת שיספיקו לה רק 2 חברות ויש כזאת שתרצה 10 חברות, כל אחד על פי מה שמתאים לו. אך אין ספק שחיי חברה מטיבים עם האדם ועוזרים לו ולכן חשוב להשקיע בהם.

שיהיה לך בהצלחה רבה.
אשמח לשמוע מה מתפתח,
הדס
hadas.ste@gmail.com