אולי בכלל עדיף להיות חרדים?

שאלת הגולש

שלום,
רציתי לדעת- אני דתייה ומשתדלת לקיים אתכל המצוות, אבל לאחרונה התחילה להציק לי השאלה אם אני לא שייכת לקבוצה "פשרנית." האין הציונים הדתיים עושים מה שנוח ולא מה שקשה? הרי התמונה הכללית של הדתיים שהם צבועים- מעמידים פנים של יראת שמיים, אבל מתפשרים על מצוות מסוימות. אולי בכלל עדיף להיות חרדים?

תשובה

שלום רב,
ראשית אני רוצה לשבח את נקודת הפתיחה של שאלתך, את שואפת לעבוד את ה' כראוי ולקיים את כל מצוותיו, זה גם מוביל אותך לשאול שאלות כלפי החברה שבה את חיה, ולחפש את דרכך. כל זה מלמד על יסוד בריא, אשר יעזור לך למצוא את דרכך בעבודת ה'.
אני רוצה לכתוב כמה נקודות שכדאי לתת עליהן את הדעת:
הנקודה הראשונה היא ההסתכלות על האדם לפי הקבוצה אליה הוא משתייך. אמנם החברה שבה האדם חי משפיעה מאד על דמותו, אולם לפני שאנו בוחנים לאיזו חברה האדם משתייך ראוי לנו לראות מיהו האדם בעצמו.
הנקודה השניה היא הביקורת הקשה שאת מפנה כלפי סביבתך, את מכנה אותה "פשרנית" ואף ב"תואר" הקשה שהם נראים כמו צבועים וכו' ח"ו. חז"ל לימדו אותנו "הוי דן את כל הדם לכף זכות", קל וחומר כאשר מדובר על ציבור גדול בעם ישראל, והלל הזה נכון גם כשהאדם דן את עצמו ואת סביבתו, חכמינו מגדירים את תלמדי אברהם אבינו כבלי "עין טובה" דוקא, זו דרכה של תורתנו הקדושה. אם תתבונני בעין טובה על סביבתך, תגלי כי הביקורת הקשה איננה במקומה.
אם נצרף את כל מה שכתבנו עד עתה, נוכל לעבור לתשובה לשאלתך.
מה שצריך להדריך את האדם הוא קודם כל "מה ה' אלקיך שואל מעימך". על האדם לבחון מהו אורח החיים ומהם המעשים הרצויים לפני ה', ובהתאם לכך לנהל את חייו, להשתדל בקיום תורה ומצוות, ולמצוא את מקומו בחברת עובדי ה'. את שאלת אם עדיף בכלל להיות חרדים, והתשובה היא שעדיף בכלל להיות מה שאת מאמינה בו, בלי תוויות. הערכים אינם "עיסקת חבילה" שאנחנו צריכים לבחור אחת משתי אפשרויות, אלא החיים מורכבים וממילא גם הערכים, ואין סיבה לערבב ביניהם ולהציג כאילו יש שתי אפשרויות – "ציונים דתיים" או "חרדים".
וכאן המקום לשאול: מה פירוש אורח חיים "ציוני דתי"? אם הכוונה היא לפשרנות ולצביעות – ודאי שאין זו דרך ראויה לעבודת ה'. אך עבורי, אורח חיים ציוני דתי פירוש חיים יהודיים יותר שלמים, וקיום מצוות בהידור רב יותר, ב"ה בחברה שבה אני חי קיום מצוות הינו קיום שלם. כמובן, אף אחד אינו מלאך, הכוונה היא שהשאיפה היא לקיים את כל המצוות ודקדוקיהן והידוריהן.
יחד עם זאת ודאי שיש לכל דרך מה ללמוד מרעותה. יש לנו הרבה מה ללמוד מה"חרדים" (אני לא אוהב את התוויות האלה אבל לצורך העניין אשתמש בהן), למשל בלהט לקרב יהודים לאמונה בקב"ה ויש להם הצלחות כבירות בנושא, ומצד שנ וודאי שיש ל"חרדים" הרבה מה ללמוד מהציונות הדתית. לדוגמא: הדבקות במצוות ישיבת ארץ ישראל, על מצוה זו אמרו חז"ל שהיא שקולה ככל המצוות כולם! ואשרינו שזכינו לקיים אותה בהידור הגדול ביותר! דוגמא נוספת, אחד הדברים הבסיסיים ביותר בעבודת ה' היא ההכרה בהשגחתו, והודאה על הטוב שהוא עושה עמנו, ב"ה שזכינו להכיר בניסים והנפלאות שהקב"ה עשה עם העם היהודי בארץ ישראל במאה השנים האחרונות, וב"ה שאנו זוכים להודות לו על כך, ולהיות שותפים בקידום הגאולה.
יש מקום לדון בעוד כמה וכמה נושאים באורח החיים הציוני דתי, אך אין זה המקום להאריך בהם.
אמנם, נכון הוא שהחברה הדתית – ציונית מורכבת היא, כמו כל חברה אחרת, מחלקים שונים ומגוונים. ישנם כאלה שמהדרים יותר במצוות אלו וכאלה שמהדרים במצוות אחרות, ולצערנו גם כאלה אשר מחפשים לנהל אורח חיים פשרני.
לכן, גם מי שחי בחברה דתית – ציונית, ראוי לו לחפש חברה וסביבה של אנשים שמה שמדריך אותם הוא השאיפה לשלמות בעבודת ה', ולהתרחק מדברים המורידים אותו בעבודת ה'. אבל לא להסתפק בראייה השטחית של "שחור או לבן", אלא להיות נאמן לערכים שלך, בלי קשר לשאלה עד כמה הסביבה נאמנת אליהם גם היא, ויחד עם זאת – לחפש את הסביבה המתאימה אליהם ביותר, כי ודאי שיש חשיבות רבה לסביבה שבה האדם חי.
כמובן שראוי להשתדל להשפיע כלל האפשר, על כל יהודי באשר הוא, להתחזק בשמירת תורה ומצוות.
ב"ה זכינו למסודות תורה דתיים – ציוניים חזקים, ולישובים וקהילות שדרכם אינה פרשנות, אלא שלמות בעבודת ה' וב"ה שזכינו לתלמידי חכמים גדולים המדריכים בדרך השלמה הזו. ולכן מי שמחפש שלמות בתרה ומצוות ודאי שצריך להתקרב אליהם, וללמוד מהם את הדרך השלמה, ולבחור לו חברה שתקדם אותו בעבודת ה', ולא תגרום לו ח"ו את ההיפך.
ושוב יש לציין, כי על האדם לברר גם כל נושא לגופו, ולראות מה רצון ה', איך לנהוג בתחום זה, השתייכות לחברה מסוימת אינה הכל, גם בתוך החברה על האדם לבחון את דרכו, ולא לקבל כל מוסכמה חברתית כתורה משמים, אלא לבדוק אם אכן כך אומרת התורה מן השמים.
[לסיכום]:
החברה הדתית ציונית היא מורכבת, חלקים רבים בה אינם פשרנים כלל בשמירת תורה ומצוות, ולהיפך, שמירת התורה והמצוות בהם חזקה ומהודרת יותר מבכל חברה אחרת.
גם בחברה "פשרנית" לכאורה נמצא יתרונות שאין אצל אחרים, ולכן יש להתיחס לכל אדם ולכל חברה בכבוד, ולהביט עליהם בעין טובה. על האדם לחפש לעצמו את החברה שבה יזכה לעבודת ה' השלמה ביותר.
גם השתייכות לחברה איננה פיתרון כולל, ועל האדם לבחון תמיד את דרכו לאור התורה.
לכן את המשפט הסיום של שאלתך הייתי ממליץ להחליף, ולכתוב: "[בכלל עדיף לעבוד את ה' בשמחה ובשלמות!]".
אליקים.

לשואלת – ראי גם קישורים:
תשובה של הרב שמואל אליהו – דתי לאומי או חרדי?
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=31827
איך להתייחס לחרדים? https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=35281
אתם לא מבינים את החרדים בכלל! https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=44830

יח בטבת התשסה

קרא עוד..