אולי האמונה היא עיוות?

שלום יונתן!
שאלתך שאלה מצויינת, אני חייב לומר לך כל הכבוד שאתה רוצה להעמיק את אמונתך!
אתה צודק במאה אחוז! אמונה שמבוססת על הרגש אינה אמונה חזקה. היא יכולה להתנודד לפי משב הרגש ואולי להתפוגג לה יום בהיר (או סגרירי) אחד.
גם השכל לבדו לא יכול לבסס בשלמות את האמונה, וזאת משתי סיבות:
1. השכל הוא יבש וקר, אי אפשר לעבוד איתו אלוקים חיים.
2. אי אפשר לצמצם לתוך השכל האנושי המוגבל ישות אינסופית ולתפוס אותה בהבנתנו.

שאלתך מזכירה את דברי הפילוסוף בספר הכוזרי, בו הוא טוען שכל אחד יכול להמציא דת משלו, אין חשיבות לאיזה אל עובדים, העיקר שהאדם יהיה דבק ב"שכל הפועל", בישות אלוקית עליונה, בין היא משגיחה על הנבראים ובין אם לא, בין אם היא יודעת מה שמתרחש בעולם ובין אם לא. עבודת האלוהים ע"פ הפילוסוף נועדה כדי לזכך את המידות והמוסר האישי.

מלך כוזר פונה לבסוף אל החבר היהודי ומבקש ממנו שיסביר לו במה הוא מאמין. החבר מתחיל, להפתעתו של המלך, בסיפור יציאת מצרים, קריעת ים סוף ומתן תורה. שואל אותו המלך: "מדוע לא התחלת מההתחלה? היית צריך להתחיל מבראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ! מדוע אתה מתחיל מהאמצע?!", ענה לו החבר: "אני לא צריך להתחיל משם. האמונה שלנו מתחילה מהתגלות הקב"ה אלינו. לאחר שהקב"ה פנה אלינו בכבודו ובעצמו, אין לנו ספק באמיתתו".
לאחר שהקב"ה נראה אלינו במעמד הר סיני, איזה ספק יכול להתעורר? מי בכלל צריך הוכחה? האם אני צריך הוכחה שאדם שעומד מולי ומדבר איתי אכן קיים? כל שכן במעמד הר סיני שכל ישראל זכו לשמוע את השכינה עצמה! כלומר יתרונה של היהדות על פני הדתות האחרות הוא שאין אנו צריכים לעמול לחפש ראיות והוכחות למציאות הבורא, וזאת משום שראינו אותו. ראִיה גדולה יותר מראָיה. אמונתנו מתחילה מ"אשר בחר בנו מכל העמים", מלמעלה למטה ולא להיפך.

ואם תשאל: אבל אני לא ראיתי? בשביל זה אנו צריכים להתחבר להסטוריה של עם ישראל. זהו כוחה של המסורת. לא איש אחד שסיפר שהיתה לו התגלות, אלא עם שלם. מאורע כזה לא ניתן להמציא פתאום. לא תתכן אפשרות שאדם אחד המציא סיפור על התגלות אלוקית לפני עם שלם וסיפור זה רצה להעביר לאחרים, שהרי מייד ישאלו אותו: איפה העם הזה? לא יתכן שזה אנחנו, שהרי אבותינו מעולם לא סיפרו לנו על המעמד הזה!

שמעתי משל מהרב אבינר, לשתי ילדות שמתווכחות ביניהן אם יש או אין מלך למדינה. זו מביאה ראיה וזו סותרת, זו מביאה הוכחה נוספת והשניה פורכת. יושבת לה ילדה שלישית שלא משתתפת בויכוח. פונות אליה השתיים ושואלות: "מדוע את לא מביעה את דעתך? למה את לא מתווכחת איתנו?", עונה הילדה: "אני לא צריכה להתווכח, אני יודעת שיש מלך…". "איך את יודעת?" שואלות השתיים. "פשוט מאוד", עונה הילדה, "הוא אבא שלי…". "מה, באמת?", תמהות הילדות, "אפשר לראות אותו?". "ודאי!", משיבה הילדה, "בואו אלי הביתה וחכו, לפעמים הוא עסוק אז לא רואים אותו בבית, אבל אם תחכו קצת תוכלו לראות אותו".

הנמשל: הקב"ה נמצא בתוך עם ישראל. כדי לזכות "לראות" אותו, יש לשבת בביתו, להתחבר להסטוריה של העם, שם הוא מתגלה. שם הוא התגלה ושם הוא עתיד להתגלות. שם התגלה, בשיא תקפו במעמד הר סיני, ושם הוא עתיד להתגלות, בגאולה האחרונה. ההתגלות היא רק דרך עם ישראל. אנו ה"צינור" היחיד שמופיע את האלוקות בעולם.
בנוסף אני רוצה לצרף לך כמה קישורים ואשמח מאוד אם תעיין בהם:

חברה שלי לא מאמינה שיש אלוקים: https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=41943
על הנצרות ועל זרמים ביהדות: https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=42638
איך אפשר להאמין אם זה מבוסס רק על הרגש? https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=39915

מקוה שהצלחתי לעזור, אשמח לנסות שוב אם יש נקודות לא ברורות או נקודות אחרות שרצונך להרחיב בהן.

רק טוב ובהצלחה!
איתי, חברים מקשיבים.