אולי הדת היא אופיום להמונים?

שלום וברכה.
זה נכון שחיי אמונה נותנים מרגוע אדיר לנפש.
כי זה נכון שה' אוהב אותנו ורוצה שיהיה לנו טוב.
אבל הדרך היחידה לברר אם זה שטיפת מוח (כמו להבדיל אלף אלפי הבדלות כתות מסטיות בהודו שגם הן יכולות להביא לאושר, ככה טוענים לפחות) או אמת נצחית היא פשוט לברר את הדברים לגופם.
יש לנו באתר הרבה תשובות העוסקות בביסוס האמונה, וכן יש ספרים שונים כמו "אמונות" של הרב ישראל הס. יש גם חוברת של הרב אורי זוהר שנקראת "למה חזרתי בתשובה" שבה הוא מעיד על עצמו שבהתחלה הדת היתה נשמעת לו דבר מאוד מאיים, אבל הוא רצה להיות אמיתי עם עצמו.
ראי לדוגמא כמה תשובות באתר, אבל יש עוד הרבה:
מציאות אלוקים: http://www.moreshet.co.il/shut/shut2.asp?id=2794
שאלות על אלוקים: https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=15539
המעטפה והתוכן- https://www.kipa.co.il/noar/n_show.asp?id=743
שאלות לאתיאיסט- https://www.kipa.co.il/noar/n_show.asp?id=1911
חברה שלי לא מאמינה שיש אלוקים: https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=41943
על הנצרות ועל זרמים ביהדות: https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=42638
איך אפשר להאמין אם זה מבוסס רק על הרגש? https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=39915

והערה קטנה: יש הרבה אנשים שומרי מצוות שעושים זאת למרות שהם לא מרגישים את הנועם שבכך, והם מתייחסים אל המצוות רק כאל עול. יש הרבה אנשים שנאנחים ונאנקים תחת עולם של המצוות, ומקיימים אותם בלי תחושה ערפול ונעימות המאפיינות את האופיום. בהרבה הזמנות לבר מצוות מופיע הנוסח "… עול מצוות". מצוות לרבים כשרים וטובים הם עול, למרות שיש גם מצוות רבות המאופיינות כ"עונג".
בנוסף, חיי האמונה אינם מבטיחים רק "אתחלתא דגאולה", אלא גם עונשים כואבים מאוד כאשר יש חטא, כמתואר בתורה בפרשת כי תבוא ובפרשת בחוקותי. אני רוצה להזכיר לך שאותה דת בדיוק התנהלה במצב של "אתחלתא דגלות", ואפילו במעמקי ומחשכי הגלות הנוראה עצמה.
[לסיכום]: נכון שחיי אמונה שלמים מביאים לרוגע נפשי נפלא. אבל כדי לברר את ענייני האמונה יש לברר אותם לגופם ולא לזרוק תאוריות. בנוסף, יש הרבה אנשים ששומרים מצוות למרות שהם לא מרגישים את אותו רוגע נפשי.
סליחה על העיכוב בכתיבת התשובה, בטרדות הימים הנוראים.
בברכה,
שמיר ויעקב,
חברים מקשיבים.