אולי השיבה לארץ היא במקרה?

מעבר לכל הסיבות שדחית אותן, הייתי רוצה להוסיף עוד סיבות אפשריות ולדחות גם אותן. אם נאמר שההוכחה היא מכך שכבר לפני אלפים שנה ניבאו נביאי ישראל שעם ישראל יגלה ויחזור לאדמתו, הרי יכול להיות שהם אמרו זאת מעצמם, רק כדי לעודד את העם שידעו שהוא עומד לצאת לגלות. ואם נאמר שההוכחה היא מכך שעם ישראל שרד למרות אינספור פוגרומים וניסיונות להשמיד אותו, הרי הגויים הם בני אדם ויכול להיות שפשוט התפספס להם פעם אחר פעם. ואם נאמר שההוכחה היא ממלחמת השחרור שבה היינו ממש מעטים נגד רבים ובהחלט אז ודאי לא היה לנו צבא חזק יותר מכל הצבאות הותיקים והחזקים שהקיפו אותנו – הרי יכול להיות שהערבים נתקפו בפחד בגלל איזה הפסד צבאי אחד וזה גרם להם לירידת המוטיבציה שהיא המפתח לכל הצלחה. ואם נאמר שההוכחה היא מכך שארץ ישראל היתה שממה במשך אלפי שנים עד שבא אליה עם ישראל, בדיוק כמו שכתוב בתורה "ושממו עליה אויבכם", הרי יכול להיות שפשוט העם היהודי שידוע כעם חכם ונבון הצליח להפריח את השממה, ומי שניסה לפני כן היו אנשים טפשים וחסרי דעת.
אני מקווה שלא הלאתי אותך ולכן אני לא ממשיך להביא עוד סיבות ולדחות גם אותן…

ועכשיו ניגש לתשובה. יש לה כמה רבדים ואתחיל מהרובד הפשוט.
א. כשאנחנו רואים כל כך הרבה עובדות בשטח, גם אם לכל עובדה פרטית אפשר למצוא הסברים ותירוצים, הרי שהצטרפות כלל העובדות מביאה למסקנה חד משמעית.
אחרת, אי אפשר להיות בטוחים בכלום. אדם יכול לחשוב שההורים שלו בכלל שונאים אותו, ולמרות שהם מחייכים אליו אולי הכל חלק מתכנית לקרב אותו אליהם ואז לפגוע בו, ולמרות שהרוב המוחלט של ההורים אוהב את הילדים שלהם אולי להורים שלו יש בעיה מוחית – והרי תמיד יש כאלו. ולמרות שהוא יודע בוודאות שכאשר נולד אהבו אותו הוריו, אולי הם התחרטו. ולמרות שהם כל כך משקיעים למענו, את מיטב כספם וחייהם, אולי הם כל כך שונאים אותו שזה שווה להם (יכול להיות שקצת הקצנתי, אבל אתה מבין את העיקרון…)
ומכאן לעוד עניין חשוב העולה מהקודם. כשם שילד אינו צריך הוכחות לכך שההורים שלו אוהבים אותו, כך גם אנחנו – אנחנו חיים את זה שהקב"ה איתנו! זה לא עניין של הוכחה זו או אחרת, זו מערכת שלמה של חיים! של קשר בתפילה, בקיום המצוות – מצידנו, ובכל מה שהזכרתי קודם ויותר מכך – מצד הקב"ה.

ב. משאלתך אני מבין שמציאות ה' ברורה לך, אתה רק שואל מנין שהוא איתנו. אלא מה, כל מה שאנו רואים הוא במקרה? זה ודאי לא, הרי הקב"ה ממשיך להשגיח על העולם! הרי הקב"ה הבטיח לנו שהוא תמיד איתנו! בגלות בצורה נסתרת, "כל מקום שגלו שכינה עמהם", וככל שהבטחות הנביאים מתקיימות לנגד עינינו אנחנו מבינים שהחלה הארת הפנים של הקב"ה כלפינו.
הרי העולם הזה אינו הפקר, אנחנו לא נמצאים בוואקום, יש לנו הסתוריה מפוארת וקשר חי עם הקב"ה החל מאברהם יצחק ויעקב, יציאת מצרים ומתן תורה, משה רבינו ואלפי הנביאים אחריו (תקופה שנמשכה כ – 900 שנה), מהמסורת הארוכה שלנו, מהקיום המיוחד שלנו, מהכשרון וההשפעה הכלל-אונברסליים שלנו, ובודאי ובודאי -קום מדינתנו. כל אלה מסמנים את הטבע האיתן שלנו, האחוז בהשגחה האלוקית, וטבע אינו משתנה, אלא לכל היותר אפשר להסיר אותו לתקופה מסויימת.

וראה קישור:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=41064

ולסיום:
איני יודע בן כמה אתה, אך אם עדיין ברצונך להבין את הדברים בצורה עמוקה יותר, עליך לדעת, שכל התופעות העל-טבעיות, המורות על הקשר של ישראל והקב"ה – הם רק הקליפה החיצונית שלנו, אותה יכול לראות כל אחד מבאי עולם, גוי או יהודי. בתוכה, בתוך כל התיאור ההיסטורי המופלא הזה, יש עומק נוסף, אותו קשה (ואף בלתי אפשרי) להעלות כאן על הכתב, אך אני יכול להפנות אותך לספרו של רבי יהודה הלוי, ספר 'הכוזרי', שבעיקר לאורך המאמר הראשון של ספר זה הוא מברר את הטבע הישראלי המיוחד שלנו (לאחרונה יצא ספר הכוזרי – מאמר ראשון, עם ביאור ופירוש של הרב שלמה אבינר, המיקל את הבנת פשט דברי הכוזרי ומעמיק בהם – מומלץ).
כמו כן, עומק נוסף תוכל למצא בכתביו של אחד מגדולי העולם הנקרא המהר"ל מפראג, שכתב ספר שלם הנקרא "נצח ישראל", בו למעלה משישים פרקים, עמוקים מאד, בו הוא בונה השקפת עולם שיטתית על-מנת להבין ולראות את השגחת ה' המיוחדת על ישראל עמו. כמו-כן, יש ספר נוסף של המהר"ל, שהוא מעין הקדמה לספר "נצח ישראל", הנקרא "גבורות ה'". את הספרים הללו קשה ללמוד לבד ללא הכוונה מוקדמת. אך אם רצונך כן ואמיתי, ולא שקטה נפשך בקליפת הפרי החיצונית – אתה יכול ללכת לישיבה ציונית הקרובה לאזור מגורך, או גרעין תורני, ושם אני מעריך שישמחו לעזור לך ללמוד את דברי המהר"ל והראי"ה קוק זצ"ל, שגם הוא לא שקט ולא נח מלברר נושא זה.
בברכה,
בנימין ויעקב, חברים מקשיבים.
yaakov@makshivim.org.il