אולפנות – נכשלתי בבחינות הכלליות

שלום לך יקירתי.

אני מבינה את תחושת התסכול והאכזבה שאת מרגישה כעת. באסה שדווקא המבחן המכריע לא הלך כמו שצריך.
חשוב אבל לציין שמשאלתך ניתן להבין שאת לא שרויה באבל על המבחן המאכזב אלא מסתכלת קדימה, וחושבת מה אפשר לעשות בשביל לתקן. כל הכבוד ענק על ההסתכלות הזאת!
לפעמים מרוב ייאוש אנו רק דורכים בבוץ של עצמינו ולא באמת מנסים למצוא פתרון. נשמע שאת לא שם, אלא את נוקטת בגישה פרגמטית וממשיכה קדימה מהנקודה בה את נמצאת. שוב, יישר כוח גדול. זוהי תכונת אופי חשובה. תעריכי ותשמחי בה.

אני מסכימה איתך לגמרי. יש בהחלט מה לעשות. תמיד. בכל שבר שנמצאים בו, גם אם המצב נראה ממש אבוד, תמיד יש מה לעשות. זה יכול להיות מעשים שיפעלו לשינוי המצב, וזה יכול להיות גם פעולות שיובילו להשלמה עם המצב החדש וקבלה שלו, על אף שאין אפשרות לשנות את המציאות.

במקרה שלך אני חושבת שקודם כל הייתי מנסה להבין מה קרה לי. איך זה שהיכולות הלימודיות הטובות שלי לא באו ליידי ביטוי. האם זה בגלל שהמבחן היה קשה יותר מהמבחנים שהתרגלת אליהם בכיתה? האם זה בגלל הלחץ שאפף בחינה חשובה זו? האם זה בגלל שהיית מרוכזת באיזשהו משבר אישי קטן ולא במבחן עצמו? האם יכול להיות שלא התכוננת למבחן כראוי? אולי משהו שקשור להפרעת קשב וריכוז שטרם נפתר?
זה לא כל כך קל לפרק את המקרה לגורמים, אבל שווה להשקיע מחשבה ולאבחן את הסיבות שהובילו לחוסר ההצלחה בשביל שתוכלי להפיק את הלקח ולמנוע הישנות מקרים דומים בעתיד.

הסקת המסקנות הנדרשות זוהי תועלת אישית שתצא לך מכל הסיפור הזה בלי לקשר לבאיזה אולפנה תלמדי שנה הבאה. יחד עם זאת, ההבנה מה גרם לכישלון יכולה גם לסייע בתיקון המצב.
כשאת מצויידת בכל התובנות למה דווקא המבחן הזה לא הלך טוב, הייתי מציעה לך לגשת למחנכת ולשוחח איתה. אודה ואומר שאני לא מצויה היטב בקריטריוני הקבלה לאולפנות, אבל, אני בטוחה שלדעתה ולמילתה של המחנכת ישנה השפעה רבה.
בשיחה עם המחנכת כדאי לך לשתף אותה בסיבות שאת חושבת שמנעו ממך להצליח. היא הרי מכירה אותך היטב ומודעת ליכולותיך. היא תוכל לייעץ לך איך להימנע מליפול בפעם הבאה שתגשי למבחן חשוב. היא תוכל לעודד ולחזק, ובמידת הצורך להפנות לעזרה. אולי אולי אולי (ושווה לשאול אותה) היא תוכל גם לסדר מבחן קבלה חוזר לאולפנה שאת מעוניינת בה. בכל מקרה, אם היא תראה שאת רצינית, מבינה את הקושי שעמד בפנייך, לוקחת אחריות ורוצה לתקן, אני מאמינה שהיא תעשה כל שביכולתה בשביל למצוא לך את האולפנה הטובה ביותר עבורך. בין אם זה רעיה ובין אם אולפנה אחרת.

וכן, אולי דווקא אולפנה אחרת זוהי האופציה הטובה ביותר עבורך, וזה מה שהקב"ה רצה לומר לך בבלק אווט הזה, שלא ברור מאיפה הגיע. איני יודעת כמובן מה הכי טוב עבורך, אבל חשוב לי להעלות את האופציה הזאת כי לפעמים אנחנו כל כך בטוחים שמשהו טוב לנו, ונלחמים בשבילו, אך לקב"ה יש תוכניות אחרות, מצויינות אף יותר ממה שיכולנו לשער, ומה שעלינו לעשות זה לפתוח את הפתח הזה ולקבל אותן בשמחה. אחרי הכל, באמת שהרוב לא בשליטתנו, ואיך תוכלי לדעת באיזה אולפנה יהיה הכי טוב? אני מאמינה שיש כמה וכמה אולפנות טובות בסביבתך, ומה שלדעתי הופך את השנים האלו למהנות זה הפרטים הקטנים כמו עם איזה בנות שמו אותך בכיתה, ומיהי המחנכת. אלו דברים שלא ניתן לדעת מראש, ואין אולפנה שעדיפה בהם.

חשוב לי להבהיר שאין סתירה בין לפנות למחנכת ולנסות בכל זאת להתקבל לאולפנה שאת רוצה לבין להשלים עם המצב ואפילו לשמוח בו, אלא, זה הכל עניין של איזונים.
אני מאמינה שיש לנו חובה לפעול ולהתאמץ בשביל להשיג את מה שחשוב לנו, אך יחד עם זאת צריך לדעת מתי להרפות. זה אומר למשל כן לפנות למורה ולבקש שתעזור לך להתקבל לרעיה, אך אם היא מסיבותיה המקצועיות לא חושבת כמוך, להבין שאולי יש דברים בגו, שאת את שלך עשית, והקב"ה – הטוב בעיניו יעשה.

הדיסוננס הזה בין מה שאת רוצה וחושבת שטוב לך, לבין מה שקורה בפועל, בהשגחתו המופלאה של הקב"ה עשוי להופיע פעמים נוספות בחייך, כפי שקורה לכל אחד. והיכולת הזו מצד אחד לשאוף ולפעול להשגת מה שאת רוצה, ומצד שני לקבל באהבה את המציאות, בנחת, בהשלמה, בלי לבזבז אנרגיות מיותרות, תעמוד לימינך גם בעתיד.

עלי והצליחי!
מוזמנת להוסיף ולשאול במייל,

מעיין
maayanet@yahoo.com