שלום רב! אני בחורה שמגדירה את עצמי כמאוד דתייה עם שאיפות רוחניות גבוהות וכו', כרגע אני לומדת במדרשה ולאחרונה עלה ויכוח שחוזר על עצמו שוב שוב מזויות שונות. ראש המדרשה שלי טוען שכאשר בת ממשיכה ללמוד באוניברסיטה,היא בעצם עושה סדר עדיפות למקצוע, לתואר, להשכלה בעוד שהוא רואה את זה מבחינתו כסוג של פשרנות,הוא טוען שבחורה שיותר חשוב לה הדת, היא תלך למכללה או למקום שלומדים בו רק בנות, הוא טוען שבנ"א שלא מספיק חזקים מבחינה דתית עלולים לרדת מבחינה רוחנית ועצם זה שהוא לא מתחזקים זה גם סוג של ירידה,הוא אמר שכל אחת צריכה לשאול את עצמה אם היא מספיק חסינה וגדושה בתורה כדי שתהיה מודעת ותלמד ותחפש שיעורי תורה מחוץ לאוניברסיטה, מבחינתו רק בחורה שהכלי שלה מלא עד שהוא נשפךמרוב שהוא גדוש יכולה ללמוד באוניברסיטה ועם זאת זה אינו רצוי בכלל.לעומת זאת יש לי רב אחר במדרשה שטוען ממש ההפך, הוא טוען מנסיון שלו ושל אשתו, שדווקא באוניברסיטה, מתוך החוסר, מתוך הכפירה, מגיעים לעוצמות גבוהות של אמונה, של ההערכה ואהבה ורצון לדבוק בה' יתברך,מבחינתו יש אפילו בזה משום קידוש השם (העניין הופנה לנו במיוחד, מכיון שאנו בנות מדרשה והוא בטוח שכמו שהקדשנו שנה ללימודי קודש , כך גם נמשיך להשקיע ולרצות להמשיך לחפש ולדבוק)בנוסף הוא טוען שיש צורך להכיר את העולם החילוני, כי גם ממנו אפשר לקבל ועם זאת לסנן ולהיות ביקורתי.הבעיה שלי שאני מסכימה עם שניהם(למרות שזה נשמע מוזר) מצד אחד טוב לי עם החברה הדתית אני מרגישה שזאת חממה אבל מצד שני לא בא לי ללכת במסלול של האישה הדתייה שהניא מאוד מצומצמת של חינוך, מורה תעודת הוראה וכו'(באוניברסיה יש יותר תחומי ענייןובנוסף יש העדפה לאנשים שלמדו באוניברסיטה), כל מקצוע(הרבה בכל אופן) שלומדים יש חובה לעשות תעודת הוראה וכו'.בכל מקרה אני מצטערת אם שגעתי אותך כבוד הרב, פשוט היה לי חשוב להראות את כל הזויות שסובבות סביב הנושא, אני מתלבטת מאוד
וקרועה בניסיון לספק לעצמי את שני העולמות. אשמח מאוד אם תוכל להגיב בנושא ותאמר לי בבקשה מהי דעתך בנושא? תודה רבה!!!!!!!( מצטערת על הטרחה ועל האורך, פשוט זרמתי)
שלום וברכה!
על מחלוקות מעין אלו נאמר "אלו ואלו דברי אלוקים חיים".
בכל צד יש אמת – מי שמתנגד לאוניברסיטה, יודע היטב על מה שהוא מדבר, מכיוון שיש שם המון כפירה, המון פריצות, המון זולות.
ומי שתומך בהליכה לשם, גם הוא טוען טענות אמיתיות – לא כל בת דתיה מתאימה להיות מורה, ישנם עוד מקצועות בעולם שאינם קשורים ללוח וגיר.
נחלק את המקצועות הנלמדים באוניברסיטה ל-3:
[לימודים תורניים]
אין ספק שבמקצועות כמו אלו, חינוך תורני, לימוד תורה והבנת תורה – אין לאוניברסיטה אף לא מילה אחת להגיד, זהו התחום של בית המדרש. יש להם אולי תרומה בצדדים היותר טכניים, שגם הם חשובים, אבל בגלל שהם נלמדים שם בצורה מנותקת מהחַיוּת של עבודת ה', מאוד לא מומלץ ללמוד שם לימודים תורניים.
[לימודים שנוגעים בענייני נפש]
במקצועות שנוגעים בענייני נפש: פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית וכדומה – צריך זהירות מרובה, משום שיש בהם הרבה פסולת מעורב עם קצת טוב, בעניינים כאלו מומלץ מאוד ללכת לרב שמכיר אותך ולשאול אותו האם כדאי ללכת או לא, וכן להישאר בקשר קבוע עם רב, כדי שיהיה אפשר לשאול אותו שאלות בכל הנושאים שמתעוררים.
[לימודי הטבע]
כגון: רפואה, ביולוגיה, הנדסה ועוד – בהם אין בעצם המקצוע בעיה דתית ללומדם, אך לפעמים ישנה בעיה בהווי החילוני במקום הלימוד.
מקצועות אלו בדרך כלל אי אפשר ללמוד במסגרת דתית חזקה, אלא באוניברסיטה, אך הליכה לשם מחייבת אותך בחשיבה רצינית- את צריכה "לעשות חושבים" האם את לא תתדרדרי רוחנית בגלל ההווי של האונברסיטה, האם הלימודים לא יפגעו לך בהקמת משפחה וגידול ילדים וכו'
אם התשובות לשאלות אלו הן שליליות – מעולה.
אך אם את חוששת מכך – במקרה זה אכן צודקת הטענה שהקשר אל הקב"ה עדיף, ואולי כדאי לחפש תחום אחר.
אינני חושב שיש עניין גדול בהליכה לאוניברסיטה כדי להתקרב לחילונים, או כדי לצאת מהחממה – בהמשך החיים יהיו לך מספיק פעמים לצאת מהחממה, ואת עוד תתגעגעי לאותה החממה.
בדברים האלו אין קביעה חד משמעית מכיוון שבכל מקרה יש סיפור שונה, כל אדם, כל מקום לימוד, כל נושא לימוד – יכול לשנות את ההחלטה – לכן כדאי לך לשבת עם אותם רבנים ולחשוב [איזו דרך תתאים יותר לך] כשמולך מוצבת המטרה הכללית: איך לעבוד את ה', ואיך לעשות זאת עם שמחה.
בהצלחה.
מתי, חברים מקשיבים.
matizorn@walla.co.il
