אז לא ללכת לתנועה מעורבת?

שאלת הגולש

אני בשבט הרא"ה בבני עקיבא. בערך מכיתה ו' התחלנו "לדבר עם הבנים" של השבט שלנו, כי בסניף שלנו לא עושים פעולות ביחד. עד עכשיו היה לי מאוד ברור שזה הכי בסדר בעולם כי גם לא פיתחתי קשר מאוד רציני עם אחד הבנים וגם שמרתי נגיעה, וזאת דרך שממש האמנתי בה. לפני כמה זמן היתה לנו שבת אולפנא והיתה לנו שיחה אחת על זה, והמדריכה אמרה שזה לא בריא גם בכלל להיות בסביבה כזאת. היא אמרה שאפשר להגיד שלום ולא להתעלם, אבל היא אמרה שבשביל עצמינו עדיף שלא. גם המורה דיברה איתנו על זה ואמרה שהיא לא היתה אומרת לבת שלה לא ללכת כי אנחנו חיים בחברה שככה זה, והיא לא תנתק את הילדה שלה מהחברה, אבל צריך שיהיו איזה שהם גבולות. שתיהן אמרו לנו שאם יש לנו עוד שאלות בנושא אפשר לבוא לכאן ולכן באתי. כל החברות שלי מדברות עם בנים בדיוק כמו שאני, אולי יש כמה שלא שומרות נגיעה או שיש להן חבר, אבל הרוב הן כמוני. בגלל השיחה בשבת והשיחה עם המורה אני מתחילה לחשוב מחדש אולי זה יהרוס לי את הגיל הזה אולי עדיף לחכות ולנתק קשרים. אבל זה בכלל לא קל לי בגלל שאני לא יכולה לסגור את עצמי בבית, ונגיד יש פגישה של כל השבט אני רוצה לצאת, אבל יש שם בנים ואני ממש לא יודעת מה לעשות. יש לי חברות מאוד טובות ממקומות אחרים אלב עדיין אני רוצה את הקשר הזה עם השבט.חוץ מזה נגיד אני כן מנתקת מה אני אגיד לחברות שלי או הבנים? "עכשיו אני כבר לא מדברת עם בנים!"? אני ממש לא יודעת מה לעשות בבקשה תענו לי מהר..
תודה רבה

תשובה

שלום לך, וסליחה על העיכוב…
קודם כל, עצם העלאת השאלה היא דבר יפה וטוב שראוי לתגובה מצד עצמו. אז הנה לך – כל הכבוד.
ולעניין.
אינני יכול לומר לך מה בדיוק לעשות אלא רק, כפי שעשו חז"ל, לתת איזה שהוא קו כללי שתנסי למצוא את עצמך בו.
ישנם דברים שהם אסורים, כמו נגיעה וכו', וישנם דברים 'מומלצים', כמו הימנעות מחברה מעורבת ומריבוי שיחה בין אנשים ונשים. התורה וחז"ל לא אסרו את הדברים האלו כי, כפי שאמרה מורתך, אנחנו צריכים לחיות בחברה וחלק מתנאי הבריאה הן מציאות שני המינים, כך שאנחנו חייבים לחיות במציאות הזו. מי שחולק על זה בעצם טוען שהקב"ה היה לא בסדר והוא ברא עולם 'לא צנוע'. היה הרבה יותר צנוע אם לא היו גברים או נשים. . .!. המציאות היא כזו וזה אומר שהקב"ה נחיה בתוכה. נחיה בבריאות, בשמחה ובטהרה.
אבל מצד שני, כן צריך לדעת שיש לשני המינים השפעה זה על זה, וגם שיחה תמימה, צחוקים של השבט ועוד הם דבר שגורם איזה שהוא מתח שבשלב הזה עוד רצוי להימנע ממנו, מה עוד שהרבה מאוד פעמים קשר כללי כזה מתפתח, ואפילו אם בדמיון של אחד הצדדים (זה קורה!) למשהו מעבר, קשר מיוחד בינו לבינה, ואז הבלאגן חוגג. . .
אפשר לסכם שרצוי להימנע מקשר של חוויה וכיף, אבל צריך לעשות את זה באופן הבריא ביותר שאפשר. אין פירוש הדבר שצריך להסתכל על בן המין השני כאל עב"מ, ויחס כזה גם הוא לא בריא. אבל כל קשר של חויה וכיף, כזה שנוגע בנפש או עלול לגעת בו – הוא לא טוב.
את השאר את צריכה לבחון עם עצמך. אם הימנעות מהגעה לסניף תהיה דבר לא בריא, שיהפוך אותך לנערה עצובה עם קשרים חברתיים פגועים, יגרום לך להרגיש דחויה, תחושה שאת מפסידה, אז אולי כדאי להימנע מפרישה. אם יציאה שלך מהסניף תפגע מאוד בפעילות הסניף ותגרום לו ירידה, אולי כדאי להימנע מפרישה.
אבל אם יש לך כוח, את מסוגלת לעבור את התקופה הראשונה הלא נעימה ולגלות שיש עוד המון דרכים לקשרים חברתיים, שיש עוד המון פעילויות והן אפילו יותר חשובות, אם את מסוגלת לזה ומוכנה להירתם לתקופה הראשונה בשמחה, אז נראה לי שכך ראוי לעשות.
[לגבי מה לומר לאחרים – את האמת]. האמת היא תמיד הדבר הכי טוב. כמובן, צריך להציג אותה בצורה הנכונה, לא בהתנשאות אלא בפשטות, כתפיסת עולם שפיתחת לעצמך על סמך הבנתך ועל סמך אמון שיש לך במורייך, בתורתך ובדברי חז"ל. אמירה שכזו תחלחל בלבבות בצורה הנכונה וודאי שלא תזיק. אולי היא אפילו תועיל. כמובן, אנשים מרגישים מאוימים מדבר חדש ולכן יהיו שינסו לשכנע אותך שזה לא נכון, יעלו טיעונים וכו'. אל תיבהלי מזה. את יכולה לסמוך על עצמך. . .
ועוד טיפ – תוציאי לך מהראש שאת צריכה להיות סגורה בבית. יש עוד המון דרכים לבלות. רמזתי לזה קודם ואני רוצה להדגיש את זה שוב.
ועניין אחרון חשוב – כמו בכל תהליך, כדאי לדעת שגם בתהליך הזה יש עליות וירידות, קשיים שאמנם היו צפויים לשכל, אבל הלב בכל זאת לא אוהב אותם. בזמנים כאלה לא צריך להתבייש. אפשר להישען על חברה, מורה, מדריכה, אמא או, אם את רוצה, חבר/ה מקשיב/ה.
אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,
yehonatan@makshivim.org.il

[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!

יז באייר התשסה

קרא עוד..