בס"ד
שלום, רציתי להגיד לכם שמה שאני כותבת עכשיו, לא אמרתי לאף אחד… ועכשיו אני פשוט שופכת את הלב… משהו שלא עשיתי… ואני מתנצלת מראש שזה לא ממש מסודר…
אני בת 15 וחצי ולא מזמן יותר נחשפתי לעניין של שמירת נגיעה במיוחד בזכות האתר כאן – "כיפה", לא שעד עכשיו ממש נגעתי בבנים (כאילו חיבוקים וכאלה) אבל הייתי לוחצת ידיים לבנים ודברים כאלה… זאת אומרת ידעתי שיש דבר כזה שאסור לבת לגעת בבן ולהיפך (אבל ידעתי בכללי) וגם פעם זה היה נראה לי ממש דוסי ולא מדבר אליי בכלל…
יש לי אחותי בת 18 וחצי ויש לה חבר (ובואו לא נתייחס לזה שאני לא יודעת אם הם מתכוונים להתחתן). אני יודעת שהם לא שומרים נגיעה וזה ממש אממממ.. כאילו… מפריע לי… למשל הייתה איזו פעם אחת שראיתי אותם מחובקים (לא נראה לי שהם ידעו שראיתי, אבל ראיתי..) וזה עשה לי צמרמורת כאילו, איך אחותי, בשר מבשרי, מחבקת ככה בנים???? למה היא לא שומרת נגיעה??!?!? זה מאוד אבל מאוד מפריע לי…
רציתי לשאול את אמא שלי אם היא שמרה נגיעה אבל לא ממש יוצא לי כי אני קצת מתביישת (אני יודעת שזה נשמע מוזר) פשוט, אמא שלי לא הייתה זאתי שדיברה איתי על הנושא של שמירת נגיעה וגם לא ממש על הנושא של ההתבגרות וכו' אלא זה הבית-ספר והחברות. גם לא ממש יוצא לי לדבר איתה הרבה. ואני מרגישה שאנחנו לא ממש קרובות.
גם אף אחד מהמשפחה שלי לא יודע שאני שומרת נגיעה (יש לי עוד אח בן 11) ואני לא יודעת איך להגיד להם את זה… גם לא נראה לי שאני מתכוונת להגיד להם… אני לא מדברת על אחי ואבא שלי, אלא על אמא שלי ואולי גם אחותי… כאילו, מה, אני אלך אל אמא שלי למשל ואגיד לה: "אמא אני שומרת נגיעה!" ??
אני מאוד רוצה להגיד לאחותי שתשמור נגיעה אבל גם אנחנו לא ממש קרובות… והיא גם תחשוב שאני נהיית ממש דוסית…
לא כתבתי את זה בהתחלה אבל אני באה ממשפחה דתית אבל לא ממש חזקה… למשל, לא לימדו אותי לברך לפני ואחרי כל דבר שאני אוכלת או שותה… לא מזמן התחלתי לברך.. ואני גם מתחזקת לאט-לאט בעוד דברים… אבל זו לא הנקודה.
הנקודה היא שאני רוצה שאחותי תשמור נגיעה… זה קצת מעצבן לראות איך שהיא נוגעת ככה בחבר שלה… שתשמור נגיעה כבר!!!!! אבל אני לא אלך ואגיד לה את זה… קורה גם שאני רואה ברחוב בן ובת מתחבקים וזה פשוט מחליא אותי, במיוחד כשאני רואה שהבן עם כיפה והבת עם חצאית (כלומר,
שלום לך יקרה,
קודם כל- אשרייך!!
איזו שמחה את גורמת לאבא שבשמים בכל רגע ורגע שאת שומרת נגיעה, בכל ברכה שאת מברכת, בכל קבלה והתחזקות חדשה שאת מקבלת על עצמך. אני בטוחה שזה לא פשוט, בייחוד שלא נהגת כך קודם, חזקי ואמצי! אני מאוד מעריכה אותך על כך.
העלית במכתבך מספר נושאים ואשתדל בע"ה להתייחס לכולם:
אני לא בטוחה שאת חייבת לבוא לאמא שלך או לאחותך ו´להכריז´ שאת שומרת נגיעה. סביר להניח שתיתקלי גם בתגובות לא אוהדות ומעודדות מצידן, זה סתם יחליש אותך וחבל.
אני מאמינה שהמשפחה שלך תשים לב לבד שהתחלת לשמור נגיעה (כמו בסיפור עם דוד שלך), וברגע שהם יראו שאת עושה את זה בלב שלם ועומדת על עקרונותיך, הם גם יקבלו ויעריכו את החלטתך.
אני חושבת שחשוב שתמשיכי להתחזק וללמוד מתוך ספרים שעוסקים בנושא הצניעות. הלימוד הזה מאוד חשוב בשבילך כדי לחזק אותך בדרך החדשה שבחרת לעצמך ולהכין אותך לעמוד בפני המכשולים שעלולים לצוץ בדרך.
הרי אין לך כוחות בלתי מוגבלים… הלימוד ימלא את ה"מצברים" שלך, יחדש ויבנה בך כוחות גדולים יותר.
ספרים מומלצים-
"מגע הקסם"- חוברת מקסימה להורדה על שמירת נגיעה- http://olam-jew.com/word/maga.doc
"תשוב תחייני" של הרב יהושע שפירא- על תשובה בענייני צניעות.
"כתנות אור"- מאמרים על צניעות.
וכמובן, גם באינטרנט ניתן למצוא מאמרים רבים בנושא.
בקשר לאחותך, אני מבינה מאוד את רצונך לראות אותה שומרת נגיעה, ב"ה זה מעיד שיש בך נפש טהורה ורגישות לקדושה. כתבת שאתן לא מספיק קרובות ולכן אני מניחה שלא תרגישי בנוח לדבר איתה על זה פנים אל פנים.
לכן, את יכולה לנסות ולשים לה על השולחן מאמר בנושא שנראה לך שידבר אליה, או לשים על שולחן העבודה (ה-desktop) של המחשב קישור למאמר כזה או לשאלה בנושא, מתוך תקווה שהיא תראה ותבין לבד.
בכל מקרה, תזכרי שהיא בלבד אחראית למעשיה, ולכן בין אם זה יעזור ובין אם לא, את לא יכולה ´לכפות´ עליה לשמור נגיעה. תשתדלי לקבל אותה ולאהוב אותה כמו שהיא, להבליט את התכונות החיוביות והטובות שבה, ולהתייחס פחות לדברים הלא טובים שבה.
עוד משהו- את יכולה להתפלל, מתוך ענווה, כמובן, עליה ועל שאר הזוגות שאת רואה ברחוב, שהקב"ה יאיר את עיניהם ויכוון אותם לדרך הישרה.
בקשר לשאלות ששאלת בסוף המכתב-
נגיעה צריך לשמור מכל בן מעל גיל 9.
באחים הגדולים מותר לגעת נגיעה שאיננה של חיבה (כמו לחיצת יד וכד´) והרמב"ם אומר שחיבוק ונישוק באחים גדולים הוא דבר מגונה.
באבא ובסבא אין שום בעיה של שמירת נגיעה.
שמירת נגיעה היא גם מדודים ובני דודים, ולכן נהגת נכון כשלא לחצת לדוד שלך את היד. אם נראה לך שהוא נפגע, כדאי שתסבירי לו בנועם ובעדינות שאת מאוד מכבדת אותו, אבל את שומרת נגיעה ולכן לא לחצת לו את היד.
אם זה לא עוזר והוא עדיין ממשיך להושיט לך יד, תנסי ´להיעלם מהשטח´ בכל פעם שהדודים מגיעים, לעבור לחדר אחר, לדבר בפלאפון וכד´. אחרי שתהיי בטוחה שטקס לחיצות הידיים נגמר, תיכנסי ותגידי שלום לכולם. מניסיון, זה עוזר.
יקרה שלי,
אני מחזקת את ידיך.
תרגישי חופשי לפנות אלי שוב בכל שאלה או בעיה.
בהצלחה רבה!
עדי.
adi_sh@shoresh.org.il