אחותי מעצבנת אותי ונמאס לי כבר!

שלום יקרה.

טוב לקרוא מכתב ממישהי שרוצה שינוי, שמצליחה לקרוא את המצב ולרצות להגיע לנקודה אחרת, בעזרת ה´ אני מאחלת לך הצלחה מכל הלב.

אחים זה התמודדות יומיומית, הקשר איתם הוא לא דבר ברור מאליו, במיוחד קשר טוב עם אחים. ואנחנו לא הראשונים שמרגישים כך, אחד הסיפורים הראשונים בתנ"ך הוא על קין והבל.

´אח´ זה גם כינוי לחבר טוב, הרבה פעמים אנו מרגישים קרובים לבן אדם, עד ההרגשה שהוא כמו ´אחי´ , הכינוי הזה מעורר שאלה ´האם הקירבה הכי גדולה, זה קשר בין אחים?´ .

אני אשתף אותך במקרה שהיה לי לפני כמה שבועות, אחותי ביקשה ממני לבוא איתה ועם חברות שלה לעניין כלשהוא, ולא כל כך רציתי, ידעתי שאם יקרה משהו מעצבן, אז היא תתעצבן עלי ולא על החברות שלה, לא ידעתי איך להגיד לה שאינני רוצה, הלכתי לדבר עם אימא שלי, ואימא שלי סיפרה לי סיפור חזק. אימי היא מורה, והיה לה ילד בכיתה שהיה מתפרע כל הזמן, היא נפגשה כמה פעמים עם ההורים והכל היה נראה תקין. היועצת ואימא שלי הבינו שהילד מתנהג נפלא בכל מקום, בבית, בסניף, עם חברים, הכל סבבה, אפילו בכיתה עם מורים אחרים הוא מתנהל כשורה, אבל רק בכיתה ורק שאימא שלי מלמדת הוא מתפרע. ואז היועצת אמרה לאימא שלי משפט שבי הוא נגע : [" רק שבן אדם מרגיש בטוח, וקרוב אלייך מספיק הוא מרשה לעצמו להתפרק"] . מתברר שהילד הזה, הוא בכור וההורים שלו ציפו ממנו להרבה ובבית הוא היה חייב להיות האח הבכור החזק, הוא לא הרשה לעצמו להתפרץ בבית, לכן הוא מצא את המקום להתפרק בכיתה.

אני חושבת שהמשפט הזה הוא יכול להיות סיכום של מהו אח. אני כשהבנתי שאחותי מרשה לעצמה להתעצבן רק עלי, האהבה שלי אליה גדלה, הבנתי שהיא רואה בי דמות ומקום בטוח.

יש הרבה אנשים שמתפרקים דווקא בבית, דווקא לאנשים שהם אוהבים, רק שם הם מרשים לעצמם לצרוח, כי שם הם יודעים שהם יכולים לפרוק ועדיין יהיו שם בשבילם.

המצב כרגע עם אחותך הוא מורכב, ויש דרכים לשפר זאת, אני ממליצה לך לשתף עוד מישהו שקרוב גם לאחותך, לפעמים אדם צריך עוד דמות שתתן לו כח, והוא מתנהג דווקא הפוך, כלומר, מראה שהוא מסתדר לבד, וחשוב שתראי לאחותך שאת דואגת לה. זה יכול להיות אמא, בן משפחה אחר, יועצת של בי"ס גם היא יכולה לעזור (את יכולה לבקש ממנה שלא תגיד שאת פנית אליה(.

בנוסף אני ממליצה לך, לחשוב עם עצמך על התקדמות אישית שלך בנושא של יחס בין אחים, אני מאמינה שכל בעיה היא דו כיוונית, וגם רק אם צד אחד משתפר העסק נראה אחרת. אם קשה ומורכב לקחת משהו ביחס בינכם למשל כמו- ´לא לענות לה בצעקות´, ´לנסות גם שרבים, אחרי כמה שעות לדבר´ אז את יכולה לקחת משהו ביחס שלך לאחים אחרים בבית, זה גם יכול לעזור.

ועוד, אולי תנסי לדבר עם אחותך, להגיע איתה לשיח עמוק, אולי לכתוב לה, מה שזורם לך. הגיוני שהיא מרגישה גם שיש משהו בינכם, וכל עוד את כתבת את המכתב הזה יש בך רצון וכוח להתקדמות.

לסיכום,
אחותי, את גדולה! זה לא פשוט להוציא את כל הרגשות הללו ולהגיד: אני רוצה התקדמות. אני מקווה שהצלחתי להעביר לך את מה שאני הבנתי לפני כמה שבועות, שקשר בין אחים לא נמדד רק ביופי ובטוב, אלא דווקא המקומות הקשים שאתן חוות ומרשות לעצמכן להתנהג בצורה אחרת אחת לשנייה – מראים את הפתיחות, ואת המקום הבטוח שאתן רואות אחת בשנייה. וכמובן, שעדיין יש עוד עבודה אבל מאמינה בך. וכאן בשבילך אחות יקרה.

יעל