שלום!
לפני בערך כשנה קרה איזה מקרה עם חברות שלי שממש נפגעתי ממנו.. הן השפילו אותי מאד ולא יכלתי לעשות נגד זה כלום! לא דיברתי איתן איזה שבוע ואח"כ דיברנו והשלמנו ואמרתי להן שאני סולחת. אבל הבעיה היא שאני לא מצליחה לסלוח!! עכשו אנחנו חברות כמו פעם ואפחד כבר לא זוכר את המקרה הזה אבל אני כן!!! זה יישמע ממש מגעיל אבל כל פעם שקורה משו רע לאחת מהן אני אומרת בלב שזה נקמה עם מה שהן עשו לי.. ואני באמת מנסה להדחיק את המחשבות האלה וזה לא הולך! אני גם לא מצליחה לשכוח את זה! וזה גורם גם לי סבל שאני נזכרת בזה כל פעם.. מה אני יכולה לעשות כדי לסלוח להן בלב שלם ולא לשמור טינה? במיוחד עכשו לפני יום כיפור..
מצטערת על האורך!! תודה רבה..=]
שלום יקרה.
עצם רצונך, עושה הכל. יפה שאינך רוצה לשמור טינה ושאת מוכנה לסלוח. עשית את חצי הדרך.
לי הרבה פעמים קשה לסלוח כי אני חושבת לעצמי- מה היא פגעה בי, שתאכל את עצמה… אם אני אסלח זה יראה חולשה, כאילו אין לי אופי..
אבל באמת! אדם שסולח הוא בעל אופי אמיתי. הוא יודע שהערך שלו, אישיות שלו לא תלויה באחר ובמעשיו, אלא במעשיו שלו. כיון שכך, אם האחר הודה על טעותו וביקש סליחה, אין סיבה לשמור בבטן ולכעוס, זה רק הורס את הבריאות!
כשאני חושבת על זה, הרבה יותר קל לי לסלוח…
ומה את יכולה לעשות?
אני ממליצה לך לחזור אחורה לאותו מקרה, להבין מה בדיוק פגע בך, ולחשוב עם זה עדין רלונטי. אם לא, והן השתנו או שהמקהר כבר לא שייך להווה, הרי שיש לך עילה מעולה למחילה. תגידי לעצמך- זהו, זה היה, הן כבר לא כאלה, אז לא שייך לכעוס עליהן. תעבדי על עצמך בקטע הזה ונסי לשכוח.
אם לעומת זאת את מגלה שלמרות ההתנצלות שלהן המקרה עדין רלונטי זה משהו באופי שלהן שיכול לפגוע בך שוב או שמקרה עדין קשור להווה, במקרה הזה היתי מציעה לך לדבר איתן.
לומר את האמת, שקשה לך עדין לסלוח, ושחשוב לך לשנות את הדברים כדי שתוכלי לסלוח להן בלב שלם.
אל תוכיחי אותן סתם כדי לעצבן. פשוט תגידי מה הפריע לך, ואת תראי שאת חשובה להן ושהן מוכנות להתנצל אפילו שוב ולשנות את המצב.
עיקר המחילה הוא בתודעה. אם נחליט, כך יהיה.
אנחנו צריכים להפסיק להקפיד עם עצמנו על כל מיני דברים, וגם לא להקפיד עם חברנו.
לותר, לשכוח, לנסות למחול. לא להכנס לפרטים ולעצבן את עצמנו יותר.
כך החיים הרבה יותר קלילים וטובים…
זה קשה, זה מאוד קשה! הרבה יותר קל לנו להתקע בעבר ולהתמרמר על כמה שקשה לנו וכמה אחרים רעים אלינו..
אבל אם נחשוב על זה באמת, זה רק הורס לנו את הבריאות…
אנחנו חייבים להמשיך הלאה, לא להחמיר! לסלוח!
ממשך ככה.
נשמע מסובך אבל זה כל כך פשוט, שאנחנו צריכים לקבל החלטה ולהשלים איתה!
מניסיון.
המון בהלחה!
אני בטוחה שעם רצון והתמדה, והרבה תפילה תצליחי בסוף…
מקווה שעזרתי..
שנה טובה!
כתיבה וחתימה טובה!
ושנזכה לקבל את האחר ולמחול בלב שלם…!!
שלך,טל.
tlalosh@shoresh.org