איך אפשר לקיים דת שמחשיבה את האשה כנחותה?

שלום וברכה.
חשבתי רבות על שאלתך וזו גם סיבת העיכוב הגדול בהגעת התשובה. לא רציתי לשלוף תשובה מהמותן או לכתוב סיסמאות כמו "בינה יתירה ניתנה באשה", אלא רציתי תשובה שבאמת תניח את דעתי. [ברשותך, אני רוצה לשתף אותך בתהליך הבירור]. חשוב לי להדגיש שניסיתי לחשוב על נוסח הברכה בחשיבה הכי חופשית ופתוחה שאפשר, בלי להסתמך על דעות קדומות משום כיוון שהוא. אני מקווה שזה בסדר אם לא אסתפק בהצגת התשובה הסופית, אלא אציג כאן את כל מהלך המחשבה, ואני אשמח אם תעקבי אחרי כל השלבים.

[נקודת המוצא ממנה התחלתי] היתה מה שלמדתי בישיבה בה אני לומד, ומה שקראתי בכמה מקומות, שודאי שההבדלים בין איש לאשה הם הבדלים בתפקידים. איש ואשה אינם אותו דבר (כמו שיש אוירה בתרבות המערבית), אלא לאיש ניתנו כוחות שאין באשה, ולאשה ניתנו כוחות שאין באיש. משום כך מצאנו מאמרי חז"ל המשבחים את מעלתו של האיש, ולצידם מצאנו מאמרי חז"ל המשבחים את מעלתה של האשה.
בנוסף לכך מבאר הרב אליעזר מלמד (בקישור שאצרף בהמשך), שיש הבדל בין עולם הנגלה לבין העולם הפנימי. בעולם הנגלה האיש נמצא יותר במרכז, הוא זה שיותר נמצא בנקודות ההשפעה, אבל מבחינה פנימית מעלתה של האשה גבוהה יותר ממעלתו של האיש. חלק מהסיבה לכך היא שאחרי חטא אדם הראשון היתה נפילה כללית של כל המציאות, וחלק מהנפילה הזו היא הקללה "והוא ימשול בך". יש לזכור שזהו עונש, לא אידיאל, וככל שאנחנו קרבים לגאולה כך אנחנו קרובים לתיקון גם בבחינה הזו, ומעלתה של האשה מתחילה להתגלות.
כתבתי את כל זה בקיצור, כי הרחבה יש בקישורים שאצרף, ונראה לי שכדאי מאוד לקרוא:
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=8