איך אפשר לשמוח למרות שיש איסורים?

ממש ממש תודה על השאלה המרתקת!
על השאלה הזו אפשר לענות מכמה כיוונים – זה תלוי מאוד בנקודת המוצא של השואל. אז אכתוב כמה מהם בצורה כללית ואם יש צורך להרחיב, אשמח תמיד.

ה' לא חייב לנו כלום, כמובן. ה' ברא אותנו ונותן לנו כח כל רגע ורגע לנשום ולעשות מה שאנחנו רוצים ואוהבים.
על כך אנחנו אומרים בשמחה רבה כל בוקר: מודה אני לפניך, מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך!
המון דברים מותר לנו לעשות, ועל הכל אנחנו אומרים תודה לה' שברא את כל מה שיש בעולם. מותר לאכול כשר ובזמנים מסויימים אפילו מצוה! מותר לטייל ולראות את הנופים המדהימים שבארץ ישראל וגם זה מצוה! מותר לנגן (הלואי והייתי יודע לעשות את זה…)! ואלו הן כמובן רק דוגמאות מעטות מתוך כל החיים וכל אחד יכול להוסיף כהנה וכהנה. איך מברכים בברכת האילנות? 'שברא בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם'! על עניין ההנאות ביהדות ראה קישור:
https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=42059

יחד עם זאת, ה' לא רצה שנטבע בים של יצרים ותאוות. כמו שאמא שמאוד אוהבת את הבן שלה לא תרשה לו כשהוא בגיל קטן לחצות לבד את הכביש, או לחילופין לאכול שוקולד כל היום…
גם על זה אנחנו מודים לה', על שלא עזב אותנו בעולם אלא נתן לנו תורה נפלאה שמדריכה אותנו (הדרכה ממי שברא את העולם!) מה הכי טוב לעשות.
כמה משפטים מתוך הספר 'מבט בהיר בערפל':
היהדות דואגת לווסת את הגשמיות, לנווט אותה אל הכמות והשיעור הראוי לה.
זאת על מנת שנפנה מקום וזמן גם לעולם העיקרי שבנו, לרוחניות שלנו. שיהיה לנו פנאי ורוגע לפתח את העוצמה האדירה שאצורה בנו, להגביר את הקדושה והרוחניות, את החלק אלו-ה ממעל שקיים בנו, בכל יהודי.
אותו חלק אלוקי, הלא היא נשמתנו, היא המהות העיקרית שלנו, היא עיקר עצמיותנו, וכל הבעיה שהיא כבושה וחנוקה.
עד כאן מתוך הספר.
וכשמתרגלים הכל נעשה זורם. איסורי השבת יוצקים לה אוירה מיוחדת שאין כדוגמתה. איסורי האכילה מרוממים את האדם שיהיה שולט בעצמו, וכך הלאה.

עוד דבר שמאוד משמח לדעת – אומרים חכמים: 'גדולה מידה טובה ממידת פורענות'. אם על עבירה יש עונש, על אחת כמה וכמה שעל מצווה יש שכר לפחות פי 500! (ראה במשנה בסוף מסכת מכות). אם אנחנו מצטערים על עבירה שעברנו בשוגג, אין קץ למידת השמחה שאנחנו צריכים לשמוח על קיום מצוה אחת שקיימנו בכוונה! חשוב שנחשוב על זה תמיד, שלא נסתכל רק על מה שאנחנו צריכים לתקן ועל מה שקשה אלא גם על מה שאנחנו עושים ועל הערך הענק של זה.
ה' הוא לא אדון אכזר חלילה, הוא אבא טוב שיודע את הקשיים שיש לנו ויחד עם זאת הוא לכל אחד מאיתנו – יש לך יכולת! תגלה את הכוחות הגדולים שיש לך! אל תתייאש!

עד כאן כתבתי ברובד הפשוט, שבו מה שעומד במוקד זה – הטוב שיש לנו.
לאמיתו של דבר העניין הוא הרבה יותר עמוק מזה.
מה דעתך, איך אפשר להיות שמחים כשנמצאים בסיירת מטכ"ל – הרי זה לא ממש קל…
כשעושים דבר ומבינים את הגודל הענק שלו, את הגודל הנצחי שלו – הרבה יותר קל להתמודד גם עם מה שאסור לעשות, ולדעת שהכל הכל נועד למטרה עליונה.
בקיום המצוות אנחנו שותפים ממש לקב"ה בקיומו של עולם. זו משימה ענקית עם אחריות גדולה שניתנה לבניו של הקב"ה, עם ישראל. לא תמיד רואים כאן ומיד את התוצאות, אבל זו מציאות שקיום המצוות שלנו הוא זה שמביא את הברכה לעולם ואת כל השפע.

כדי ללמוד על השמחה שמביאה האמונה, צא ולמד מהתקשורת. בתקשורת שומעים כל הזמן כמה רע, כמה יש בעיות… אם תעשה סקר ברחוב תל אביבי ממוצע איך הם מסכמים את השנה החולפת, תהיה התשובה בדרך כלל שכמעט הכל רע. לעומת זאת במקום שיש אמונה – יש שמחה, יש חיים אמיתיים, יש הסתכלות על חצי הכוס המלאה, כי יודעים שם שכל מה שעושה הקב"ה – לטובה הוא עושה, וכמו שכתבתי קודם – שגדולה מידה טובה ממידת פורענות.
אפשר לעיין יותר בהרחבה בספר 'אמונות' של הרב ישראל הס, בחלק שעוסק במצוות.
תודה על השאלה ואשמח תמיד לכתוב עוד!
יעקב, חברים מקשיבים.
yaakov@makshivim.org.il