בע"ה
שלום..
בזמן האחרון אני פשוט מרגישה לא טוב עם עצמי.. התחלתי לחשוב והגעתי למסקנה שפשוט יש לי אופי מגעיל! ואני לא חושבת את זה סתם.. אני בנ"א שלא מתחבר להרבה אנשים, ולאלה שלא אני גם מתייחסת לא משהו במיוחד. ואני פשוט לא יודעת איך לשנות את זה, איך להיות נחמדה לאנשים, ובאמת! זה דבר שקשה לי מדי. אני ממש חייבת לשנות את זה גם לשנה הבאה, לשירות, כי שם יהיו בנות אחרות שאינן מכירות אותי, ויש לי אפשרות לשנות את המצב ואת הרושם שיש לאנשים עליי, אבל אני לא יודעת איך! אני מטבעי בנ"א שקט שלא מתחבר יותר מידי לאנשים, אז זה עוד יותר גרוע ביחד עם האופי שלי.
בנוסף, אני גם מרגישה שלחברות שלי לא באמת אכפת ממני יותר מידי.. וזה גם לדעתי נובע מזה שאני פשוט בנ"א לא הכי טוב.
דבר נוסף,שאלתי את חברה שלי לפני כמה זמן אם היא חושבת שיש בי את מידת הגאווה והיא אמרה שלא, אבל שלפני שהיא הכירה אותי היא הייתה בטוחה שאני גאוותנית. מה אפשר לעשות כדי לשנות רושם חיצוני זה?
מה אני יכולה לעשות כדי לשפר את כל זה ולהרגיש טוב עם מי שאני ? כבר נמאס לי להיות עצובה…
תודה רבה!
שלום וברכה לשואלת היקרה,
שאלת שאלה חשובה מאוד, מצאתי בה מודעות עצמית ורגישות גבוהה מאוד.
ב"ה שאת מודעת לחסרונותיך, שאת אמיתית וכנה עם עצמך, שאת רוצה להתקדם ולהשתפר. אני בטוחה שעם כל התכונות הטובות והחשובות האלו, תצליחי בע"ה לשנות את המצב שבו את נמצאת.
הזכרת בשאלתך את מידת הגאווה. ואכן, בספרי המוסר מזכירים את הענווה (שהיא הפך הגאווה) כשורש המידות הטובות. אני מסכימה איתך שדווקא עכשיו, לפני השירות הלאומי, זה הזמן לנסות ולעבוד יותר על מידת הגאווה ולשנות את הרושם החיצוני שאת יוצרת. אני מאמינה שכאשר תתחילי לעבוד ולהתקדם, ממילא היחס לחברות ישתנה לטובה ותרגישי טוב יותר עם עצמך.
תנסי לחשוב מה גורם לך לא להיות נחמדה לאנשים.
האם את מרגישה טובה מהם, בעלת כשרונות רבים מהם? האם קשה לך להתחבר לאנשים שלא בסגנון שלך, שלא דומים לך?
האם קשה לך לקבל דעות שונות?
כשתמצאי את הנקודה העיקרית שמונעת ממך להתחבר לאנשים תוכלי לעבוד עליה בצורה רצינית. העבודה צריכה להיעשות בהדרגה. צעד אחר צעד, מטרה אחר מטרה. כדאי להתמקד ב"סור מרע" וב"עשה טוב".
בעבודת ה"סור מרע", עליך להשתדל להתרחק ממידת הגאווה. תציבי לעצמך מטרות כמו:
לא לפסול דעות אחרות,
לא להחשיב את עצמך יותר מאחרים,
לא להיכנס לדברי אחרים וכד´.
בעבודת ה"עשה טוב" עליך להשתדל לעשות דברים שיקרבו אותך למידת הענווה. המטרות שתציבי לעצמך יכולות להיות:
לדעת שכל כשרונותיך הם מהקב"ה ולהודות לו בכל פעם שאת מצליחה במשהו,
להתעניין בחברותיך בכנות,
לפרגן ולעודד בנות אחרות,
לשבח אחרים כאשר הם מצליחים במשהו ולשמוח בהצלחתם.
עבודת המידות היא עבודה ארוכה ודורשת כושר התמדה, זו בעצם עבודה לכל החיים. הבאתי לך כמה עצות לעבודת המידות בצורה נכונה. (לי הם עזרו ואני מקווה שגם לך).
העצות האלו לא מתייחסות רק לשאלתך אלא לעבודה על כל מידה פגומה.
[1.] מומלץ מאוד לכתוב. כתיבה עוזרת מאוד כדי לעקוב אחרי התקדמויות או נסיגות ח"ו.
מה לכתוב? לי אישית יש מחברת. במחברת הזו אני משתדלת לכתוב כמעט כל יום. בהתחלה תקבעי לעצמך מטרות ויעדים, לאן את רוצה להגיע, מה השלבים בדרך, כמה זמן את עובדת על כל שלב וכו´. ואז תתחילי לכתוב בכל יום על התקדמויות בע"ה, קשיים, מחסומים…וגם תנסי להתמודד ולפתור אותם. עצם זה שתדעי שיש לך מחברת שאת צריכה "לדווח" לה בכל יום מה עשית, ידרבן אותך להתקדם ולא לדרוך במקום. המחברת גם תעזור לך להסתכל בצורה אובייקטיבית ובלתי משוחדת על עצמך ועל מעשיך ומתוך כך להצליח להתקדם בצורה יעילה וטובה יותר.
[2.] כדאי ללמוד במקביל לעבודה. יש המון ספרים על תיקון המידות. אני נעזרת ב"מסילת ישרים" לרמח"ל, "אורחות צדיקים", ספר "תיקון המידות" של הרב דוד אביחיל וספר "חובת האדם בעולמו"- יש ספר כללי ויש גם ספרים על כל מיני מידות.
[3.] לעיתים צריך גם להתייעץ עם אנשים מנוסים יותר, כמו: רב, מחנכת, מדריכה, חברה- שמכירים אותך באופן אישי. הם יוכלו להדריך אותך כיצד לעבוד בצורה בריאה ונכונה ומהי צורת העבודה המתאימה בשבילך.
[4.] "חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם"- הקב"ה היה בורא את העולם אפילו רק למענך, כפי שאת. ועל כן גם אם העבודה קשה, גם אם נראה שאת לא מתקדמת, אל יאוש! בשבילך נברא העולם…!
עוד כמה עצות מעשיות- איך להיות נחמדה לאנשים?
נתחיל קודם כל מהאנשים שאליה את מתחברת (כלשונך). תציבי לעצמך מטרה- בכל יום תחמיאי לשלושה אנשים. תשתדלי לחפש בהם דברים טובים ולפרגן בהתאם. אין אדם שלא אוהב לשמוע מחמאות. המחמאות והפירגונים ישרו סביבך אוירה נעימה, ויגרמו לך להסתכל על האנשים שסביבך בעין טובה. הפירגונים לא חייבים להיות על "דברים ברומו של עולם", אלא גם על דברים קטנים כמו- "איזו חולצה יפה" או "ממש התחברתי למה שאמרת בשיעור". בהתחלה זה עלול להיראות לך מלאכותי, אך עם הזמן זה יהפוך לך להרגל וטבע.
לגבי האנשים שאליהם את לא מתחברת. קודם כל, מותר לך להיות ביישנית ושקטה. ביישנות היא אחת המידות של עם ישראל וב"ה שזכית בה. המטרה היא שהביישנות הנפלאה הזו לא תהפוך לגאווה מדומה וריחוק מחברת אנשים. לעניות דעתי, אם תצרי סביבך אוירה נעימה על ידי חיוך והקדמת שלום לכל אחד (גם בלי לפתוח בשיחה ארוכה), זה כבר לא ייתפס כגאווה וכהתבדלות והרושם שנוצר עליך ישתנה.
בהצלחה רבה בעבודה החשובה!
אשמח לשמוע ממך על התקדמויות וגם על קשיים.
כל טוב,
עדי.
adi_sh@shoresh.org.il