איך בונים איכפתיות לעם ישראל?

שלום לך,
שאלת שאלות טובות מאוד, יישר כוח על הרצון לאכפתיות ונשיאה בעול עם עם ישראל.
א. אכפתיות נבנית על ידי ההכרה בקשר שלנו אל עם ישראל ובערך של עם ישראל בעולם.
הקשר שלנו אל עם ישראל – צריך באמת להפנים ולעבוד על חיזוק ההכרה שכולנו בני איש אחד, כולנו אחים ממש פשוטו כמשמעו, וכמו שאני מצטער כאשר אחי או אחותי מתקשים בפרנסה חס ושלום, כך גם לגבי כל אחד ואחד מעם ישראל. עם ישראל הוא נשמה אחת גדולה שמופיעה בגופים מחולקים וכך עלינו להתייחס זה אל זה- כאל עצמינו ובשרינו.
ערך עם ישראל בעולם – כאשר נזכור באמת שעם ישראל אמור לתקן עולם במלכות ה', להיות חוד החנית בדבקות בה' ובעבודתו, אז נצטער באמת ונרגיש אכפתיות לכל קושי שקורה בעם ישראל, גם בפרנסה, שהרי כל קושי גורם להמעטת הייעוד של עם ישראל, ולפעמים לחילול ה' חס ושלום.
ב. תפילה על עצמי או על הקרובים זו תפילה אמיתית וכנה מאוד, זו תפילה במקום של חיסרון אמיתי. זה דבר טוב מאוד. ב"רפאינו" בשמונה עשרה יש בחלק מהסידורים תפילה – יהי רצון … שתשלח רפואה … לחולה פלוני, בתוך שאר חולי ישראל". אך שים לב שהבקשה איננה רק על הפרט אלא שהפרט יזכה לישועה בתור חלק מהכלל.
ג. הקושי שבהשתתפות בצרות של עם ישראל הוא באמת כבד, אבל ידוע שה' לא מעמיד אדם בנסיון שהוא לא יכול לעמוד בו, לכן אין צורך לדאוג מהתמוטטות עצבים או משהו כזה. אמנם לכל דבר יש מידה, וגם מי שיקרא כל היום את סיפורי הזוועה מהשואה יהיה בדיכאון, לכן צריך לעשות כל דבר במידה ובשכל. בתפילה במקומות שמדברים על זה צריך להשתתף בצערם של ישראל, ובמקומות שבח לה' צריך לחשוב על שבח ה' ולא על דברים אחרים, כל מקום והתוכן שלו. השאיפה להשתתף עם כל עם ישראל בצערם היא טובה בפני עצמה, וחוץ מזה יש לה מטרה אחרת – שזה ישפיע על התפילה שלנו על עם ישראל שתהיה באמת כנה ואמיתי, וגם שתדחף אותנו לפעילות מעשית ויוזמה לשיפור החברה ותיקון המצב החברתי כלכלי בארץ, ולא רק בתחום הזה אלא בכל תחום שיש בו מה לתקן.
שנזכה לבשורות טובות,
שלמה, חברים מקשיבים