איך לבחור בין שתי "חבורות" בכיתה?

שואלת יקרה, שלום.

את שואלת על אחדות בכיתה, ולמעשה את שואלת שאלות גדולות הרבה יותר: על אחדות במשפחה, במדינה, בעולם וביקום. כל כך הרבה שוני, ועדיין המון שאיפות להתאחד. חלק לא קטן מפריצות הדרך המדעיות והתיאורטיות, במדעי הטבע או במדעי החברה והנפש, נבעו מהתסכול של אנשים מהמצב הקיים והתקווה הנואשת שלהם לעשות משהו בעניין. לפעמים "הצליח להם" ולפעמים פחות, אבל עדיין בכל דור ודור קמים אנשים בבוקר ושואלים את עצמם: מה יהיה עם הבאלגן הזה? איך אנשים יכולים להתאחד?

בכמיהה לאחדות יש למעשה אשליה: גם אם אנחנו מצליחים להשיג בשלב כלשהו חוויה של "כולנו בראש אחד", היא כמעט תמיד זמנית. בשלב מסוים תסיימי את ביה"ס, ותפגשי בשירות הלאומי בנות אחרות. ואז באוניברסיטה או במכללה – פתאום יהיו אנשים שונים. ואז במקום העבודה, ובשכונה, וכו´ וכו´. גם את בעצמך כנראה תשתני כמה פעמים טובות במסלול הארוך הזה.

ולכן ההתמקמות שלך "בין לבין" היא ברכה גדולה ביותר. את יכולה (טוב, לפחות בתיאוריה) ליהנות מכל העולמות, ועדיין לשמור לך זווית ביקורתית כלפי כל אחד מהם. במצב של "להיבלע בקבוצה" יש תחושת ביטחון אבל גם אובדן לא מבוטל של הזהות האישית ושל היכולת לנווט את העצמי שלך בתוך הסיטואציות שבהן תמצאי את עצמך. אבל – זו תשובה קצת מתחכמת. השאיפה להיות חלק מהותי וחזק מקבוצה שמקיפה ומחבקת אותך הוא חזק מאיתנו, בדרך כלל, ולכן אין באמת טעם להיאבק בו.

אז מה בכל זאת אפשר לעשות?
מהתיאור שלך אפשר לחשוד שהסיבה שבגללה אי אפשר להיות באמת בשתי הקבוצות היא שכל אחת נתפסת כ"לעומתית" אל מול האחרת (מלשון "עימות"). אם זה ככה, זה באמת קצת בעייתי כיוון שכולן מצפות ממך לבחור צד ולהוכיח נאמנות לתפיסה ה"מגניבה" או לתפיסה ה"שקטה". במקרה כזה כדאי יהיה לעשות הבחנה בין הקבוצה כקבוצה לבין הבנות בקבוצה – כל אחת בפני עצמה. כלומר, להגיע למצב שבו יש לך מערכות יחסים חבריות "פרטיות" אם בנות מסוימות שאת נהנית לדבר איתן במישור הפרטי: שיחה פרטית ביניכן, או בילוי משותף רק של שתיכן. במקביל, את יכולה להחליט עם איזו קבוצה יותר משמעותי לך לבלות – כקבוצה. לדוגמא: אם הבנות ה"מגניבות אוהבות לבלות בעיקר כקבוצה, והבנות השקטות בעיקר נפגשות זו עם זו בזמנים שונים, את בהחלט יכולה "לנצל" את הקבוצה המגניבה לבילויים משותפים (עם כל הקבוצה), ועדיין ליהנות מחברתן של הבנות השקטות באופן פרטני יותר (להרים טלפון לאחת מהן, לצאת לקניון עם השנייה, להחליף לקים עם השלישית). אגב, את יכולה לעשות את זה גם עם בנות מהקבוצה המגניבה.

ככל שהיריבות בין הקבוצות חזקה וגלויה יותר, יהיה לך קשה יותר לתמרן ביניהן. במקרה כזה תוכלי למצוא הזדמנויות לאחד כוחות בין הקבוצות מול מטרה משותפת למשל, "נגד" איכות המזון בקפיטריה (זה, אגב, הימור בטוח). קשה לגבש שתי קבוצות שונות כל כך, אבל לא בלתי אפשרי, לפעמים. בתנועות נוער, למשל, אפשר לראות בקבוצה אחת חניכים משניים או שלושה בתי ספר "יריבים", שאחרי זמן קצר הופכים להיות חברים מצוינים.

[לסיכום:] העובדה שאת מסתדרת עם בנות שלפחות נראות שונות אלה מאלה מעלה את החשד והחשש שאת טיפוס שקל לו להתחבב על אנשים, שיודע לפלס דרך ללב של כל מיני טיפוסים, ושכנראה יש סיבה לכך שכיף להיות בסביבתו (כלומר בסביבתך). במקום לדאוג מהסימפטומים הנוראיים האלה, את יכולה דבר ראשון להחמיא לעצמך קצת. אחר כך את יכולה להתבונן בחברות שלך, מכאן ומכאן, ובמקום להסתכל עליהן "רק" כקבוצות, להתבונן בהן כאנשים. יש כל כך הרבה דרכים להיות חברות, וכל כל הרבה דברים שאפשר לעשות ונושאים שעליהם אפשר לדבר. כך שעם רגישות, התבוננות והרבה חן (משאבים שנראה שאת מצוידת בהם), תוכלי למצוא לעצמך הרבה חברות וליהנות מהחופש לבחור את מה שמתאים לך, ולהשתייך לקבוצות שתורמות לך יותר.

[ועוד הערה קטנה:] בתור אחת שיש לה קשר עם בנות מקבוצות שונות, מה מונע ממך ליצור ולהנהיג קבוצה שלישית? כזאת שאולי מאזנת בין הניגודים, ולוקחת מכל קבוצה את הטוב שבה? אולי זה לא יצליח בהכרח לאחד את כל הכיתה, אבל עדיין תהיה לך קבוצה שמתאימה לך יותר מכל אחת מהקבוצות האחרות לבדן, וכנראה שגם תהיה לך השפעה מסוימת על הכיוון שלה. ייתכן שתגלי שיש לא מעט בנות, מכל אחת מהקבוצות, שלמעשה רק חיכו לאופציה מאוזנת יותר עבורן: מצד אחד, לא רק מסיבות והברזות, ומהצד השני – לא רק שיעורי בית ומוסיקה קלאסית…

את כמובן מוזמנת לחשוב, להתלבט, להתייעץ גם עם אנשים שמכירים אותך יותר מקרוב ושאת סומכת על כושר השיפוט שלהם. נשמח לשמוע איך הולך והאם דברים התגלגלו בכיוון מוצלח.

שנה טובה!

אוהד

Ohadspt2@gmail.com