שלום! אני מדריכת שבט נבטים בסניף גדול (יש לנו קרוב ל56 חניכים בשבט). בגלל שהם כל כך ילדים, קשה להם מאד ליצור קשר חברי ויציב. כל אחד רוצה להיות חבר של כולם, ואז קשר חזק לא נוצר. איך אנחנו כמדריכים יכולים לעזור להם להיות חברים טובים? לא דווקא כולם חברים של כולם, גם שלכל אחד יהיה את המעגל של החברים הקרובים והאמיתיים שלו.
שלום וברכה!
קודם כל, ולפני הכל- חשוב שתדעי שלהיות מדריכת נבטים זאת זכות גדולה! יש לך את הזכות להטביע בחניכים את הערכים מההתחלה. להיות זו שתיצור ותעצב את הבסיס של השבט לשנים הבאות. ואם תצליחו לבנות בסיס מספיק יציב וחזק, יהיה אפשר בשנים הבאות לבנות עליו קומות נוספות. אין ספק שאחד הדברים שהכי בסיסיים בשבט הוא הקשר בין החניכים- להפוך אותם לחבורה מלוכדת. הרמב"ם מדבר על 3 דרגות של חברות. הדרגות הנמוכות הן חברות שיש בה איזה שהיא תועלת לאדם, איזה רווח בשביל עצמו. אבל על הדרגה הכי גבוהה הרמב"ם כותב- "הוא שתהיה תאות שניהם וכוונתם למטרה אחת, והיא: הטוב, וירצה כל אחד להעזר בחברו בהגיע הטוב ההוא לשניהם יחד." החברות הזאת זאת חברות שבנויה על מטרה משותפת וכל אחד עוזר לשני להגיע למטרה הזאת. וזה בעצם מה שאנחנו שואפים ליצור בשבט- להצליח להציב מטרות משותפות ושכולם ירגישו חלק בדרך למטרה, וידעו שיש להם את החברים שלהם שיכולים לעזור להם בדרך. לשבט גדול יש יתרונות ויש חסרונות- היתרון הוא שאפשר להיות "בסדר" עם כולם, להסתדר ולזרום עם החברה, אבל בלי להגיע לאיזה קשר עמוק. פשוט להיות חלק. היתרון הזה הוא גם החסרון, כי בדרך יכולים להבלע חניכים. אז מה התפקיד שלכם בתור מדריכים?
אתם לא יכולים להכריח אותם להיות חברים, אבל אתם בהחלט יכולים ליצור להם את התנאים הכי טובים כדי שיוכלו להתחבר אחד לשני. ליצור להם גאוות יחידה בתור שבט נבטים- שירגישו שזה משהו מיוחד להיות חלק מהקבוצה הזאת. זה יכול לקרות דרך חוויות משותפות בפעולות, טיולים ומפגשים. כדי שכל אחד ירגיש שיש לו מקום בקבוצה, אפשר לתת להם יחס אישי דרך חגיגות ימי הולדת, ביקורים בבתי ספר, נתינת תפקידים לחניכים לפי מה שמתאים להם לדוגמה- מי שטוב בהצגות, בציורים, בספורט.. לנסות לזהות את הכשרון של החניכים ולראות איך הוא יכול להתבטא. דרך הדברים האלה הם ירגישו שיש מה שמאגד אותם יחד, שהם קשורים אחד לשני ומכאן אפשר לעבור לחברויות ברמה האישית. אולי כדאי לחשוב על הזדמנויות בהם מפצלים את השבט לקבוצות קטנות, וכך יש אפשרות לחניכים להכיר את חברים שלהם בצורה אישית יותר. אפשר לנסות ליזום הזדמנויות בהם חניכים יכולים להתחבר מעבר לפעולה- לדוגמה- להציע לכמה ילדים שגרים באותו אזור ללכת יחד לסניף, לקחת כמה ילדים שאוהבים את אותו משחק ולשחק ועוד.. אפשרות נוספת היא דרך שיחות אישיות (שזה דבר חשוב בפני עצמו!) לראות אם יש חניך שרוצה להתחבר לחניך אחר ולא מעז, או חניכים שלא מסתדרים ולתווך ביניהם.
בנוסף, כדאי לחשוב יחד עם הקומונרית והרכזים שמכירים את הסניף מקרוב מה יכול לחבר את החניכים דווקא בסניף שלכם.
כל הכבוד על החשיבה וההשקעה בשבט! בע"ה גם תזכו לראות מזה פירות בהמשך הדרך..
בהצלחה גדולה!!
נעמה
