שלום וברכה!
אני נמצאת בבעיה די גדולה בזמן האחרון. אני רוצה להתקדם מבחינה רוחנית, אני רוצה לא לדבר לשון הרע וגם לא לשמוע, אני רוצה לכוון בתפילה כמו שצריך, אני רוצה לכבד ב100% את ההורים שלי. אבל הסביבה שאני נמצאת בה ממש מקשה עלי, וגם הבית הבית שלי לא מקיים כ"כ הרבה. מה לעשות?
ב"ה. יד' אלול, ה'תשס"ד.
שלום לך! יישר כח וברכה גדולה על השאיפות. את ראויה לקנאה – אם אלו "הבעיות" שלך! יש לך רשימה ארוכה של משאלות. לא לדבר לשון הרע, לא לרכל ולא לשמוע, לכבד הורים וב – 100% !!! במילים אחרות – את שואפת לשלמות, בך, בסביבתך, בבית ובחברה – וזה פשוט נפלא ונכון – נכון – לשאוף למקסימום.
אבל צריך לזכור ולדעת שהדרך העולה בית – אל היא צעד צעד – כמו להעפיל בהר, ויש מעידות ויש נפילות, ויש נסיונות, שלפעמים עומדים בהם ולפעמים לא. (ור' נחמן מברסלב אומר שככל שאנחנו יותר מתעלים ומתעצמים רוחנית – דוקא אז גוברים עלינו הנסיונות – לבדוק אם אנחנו באמת רציניים!)
ועכשו לעצם הענין – תפסת מרובה– לא תפסת – צריך למקד את הכוחות בדבר אחד בלבד ולמשך איזה זמן להתמקד בו. (כמובן לא לרופף במודע דברים אחרים ) אבל לרכז את ההשתדלות שלך בנקודה ממוקדת ומאד מוגדרת ולאו דוקא בנקודה הכי קשה. לדוגמא – בעניני לשון הרע. לקבוע זמן בכל יום שבו את ממש מקפידה – זה יכול להיות 10 דקות! אבל בעשר הדקות הללו – את לא מדברת בכלל לשון הרע או רכילות וגם לא שומעת (אם מדברים – אז את יכולה לומר שעכשו זה ה- 10 דקות שלך, או להסיט את הנושא, או למצוא תרוץ ולצאת רק ל 10 דקות…) תראי כבר מה פועלות 10 דקות. – אחרי שזה יהפוך להרגל – אפשר להגדיל ל – 20 דקות וכן הלאה. או בכיבוד הורים – להחליט על נקודה אחת ממוקדת ביחס אליהם – שבה את משתפרת. וכן בכל נושא – אבל רק דבר אחד לתקופה – וכשיש התקדמות אז מגבירים, או מחליפים משימה.
בכל נושא שתבחרי – כדאי ללמוד את ההלכות הקשורות אליו כדי לא להגיע למצב שאת גוזרת על עצמך דברים שלא גזרה תורה. למשל- רכילות – יש דברים שמותר לומר. כדאי ללמוד את הספר של החפץ חיים – שמירת הלשון. (יש ספר שמחולק ל"מנות" יומיות ונוח מאד לשימוש). לגבי הסביבה – קודם כל הבית – צריך זהירות גדולה מאד בנסיון לקרב אותם – משום שזה יכול לעורר התנגדות גדולה – במקום למצוא הקפדות נוספות – הייתי מציעה – דוגמא אישית. אם הם יראו שכתוצאה מהשאיפות שלך – את יותר נעימה, מתחשבת, עוזרת להורים, לאחים, יותר עושה חסד ובמקביל יראו שאַת נוטלת ידים, אַת מברכת, שרה זמירות שבת וכו' – ממילא יתעורר בהם חשק לדמות לך. הכנסה של כל מיני "אביזרים" והנהגות לבית – עשויה לעורר דוקא את ההיפך.
תזכרי שכל פעולה, הכי קטנה – אפילו להשאיל עפרון לחברה, בכוונה שזו מצות חסד לשם שמים שאת רוצה לקיים, ולהיות יותר טובה משום שזה מה שהקב"ה מצפה ממנו זה דבר מאד גדול ומשמעותי. הרמב"ם בהלכות תשובה אומר שאדם צריך לראות עצמו כבינוני – שכל מצוותיו ועברותיו שקולות (כלומר ממש שווה בין טוב ורע). וכן העולם כולו – ואז כל פעולה שלו מכריעה אותו ואת כל העולם כולו לכף זכות או חובה – ע"פ מעשיו. אחריות מספיק גדולה וכבידה ומשמעותית עבורינו –לא כן?
אני מאחלת לך – הצלחה גדולה וברכת כתיבה וחתימה טובה,
ברכה, חברים מקשיבים.