איך להתרכז במה שאני עושה?

שאלת הגולש

בס"ד
שלום.
אשמח אם תוכלו לעזור לי. ברוך ה' אני מתפללת בחצי שנה האחרונה, כפי שלא התפללתי בחיי. ב"ה, אני מרגישה קירבה מאוד גדולה לקב"ה (ומקווה שזה ימשיך להיות לפחות כזה טוב), ולפעמים מתבודדת איתו, וזה הזמן שבו אני מרגישה הכי טוב שבעולם- כשאני מתפללת לקב"ה, ומדברת איתו. ברוך ה' שהגעתי לכך (אחרי קשיים עצומים)!
אז, באמת, אני מרגישה הכי טוב שבעולם כשאני מצליחה להתרכז. הבעיה היא שזה רק כש-אני מתרכזת.. קשה לי נורא נורא להתרכז. אבחנו אצלי פעם בעיה קלה של קשב וריכוז, אך אין איזה טיפול שאני צריכה, מכיוון שזה נחשב יחסית קל.
אך, באמת נורא נורא קשה לי להתרכז. זה גם בתפילה, וגם בלימוד, ובקריאה, ובכל דבר.
קראתי פעם קטע של הרב קוק שאומר שמאוד חשוב שאדם יתרכז במה שהוא עושה כרגע- עד הסוף. ואני לאט לאט ממש שמה לב שזה נכון. שזו הדרך הכי בריאה ונכונה לחיות.
אך זה מאוד מאוד קשה לי. אני מרחפת לעיתים קרובות. כשאני בתפילה, אני חושבת על העבודה בשירות, וכשאני בשירות, אני חושבת על דברים אחרים.. כך כל היום… וכך יוצא שאני לא חיה את הרגע לגמרי… אלא רק עוברת אותו בריחוף.
כיצד עלי להתמקד ולהתרכז, ולחיות עד הסוף, דבר שבו אני עוסקת באותו רגע??
בין אם זה בתפילה, לימוד, קריאה, הקשבה, או כל דבר אחר??
אשמח מאוד אם תוכלו לעזור לי.
תודה רבה מראש.

תשובה

שלום וברכה.
אשרייך, שאת מתפללת בדבקות, ומתבודדת, וזוכה לחוש קירבה לה´.
שתזכי לאורך ימים ושנים.
אני רוצה להגיד לך שלושה דברים כתשובה על השאלה שלך:

א. עצה מעשית קטנה: בתפילה – לפני תחילת כל ברכה – טוב לעצור לשלוש שניות, להיזכר איזו ברכה אני הולכת לומר עכשיו, ואז להתחיל לומר. זה עוזר המון. עוד דבר – להתכוון במילים "ברוך אתה ה´" שבסוף כל ברכה. לא ראיתי את זה כתוב בשום מקום, אבל לי זה עוזר הרבה פעמים.

ב. משהו קטן: את כותבת שכשאת מתרכזת את מרגישה הכי טוב. האמת הפנימית היא שלעיתים כשאנחנו מרגישים יותר מידי טוב – זה מביא בתוכנו קצת גאווה, וגם קצת שלווה – כאילו הגענו אל המנוחה ואל הנחלה, אל ה´. דווקא תחושת החיסרון עוזרת לנו לרצות עוד, לשאוף, להתחנן, להתקדם.

ג. זה נכון מאוד שמאוד חשוב להיות מרוכז בהווה, במה שאתה עושה עכשיו. אבל אני רוצה לגלות לך עוד משהו. כמו שחשוב לחיות את מימד ה"זמן" – חשוב לא פחות לחיות את מימד ה"נפש". כלומר – כמו שאני לא עושה עכשיו משהו אחד וחושב על משהו אחר או על זמן אחר, כך לא טוב לחיות ב"צורה" אחת של עצמי, ולחשוב על "צורה" אחרת.
אני אסביר: אם המצב שלי עכשיו (או באופן כללי) הוא שאני לא מרוכז, ואני כל הזמן חושב כמה טוב היה אם הייתי מרוכז – אני לא חי את עצמי. אני חי מישהו אחר. חלק חשוב מהעניין של "לחיות עד הסוף" הוא לחיות את מי שאני עכשיו, ולא את מי שהייתי רוצה להיות. גם ה´ רוצה אותך כפי שאת, ולא כפי שהיית יכולה להיות.
זו אמת פשוטה, ויש על זה גם תורה חשובה של ר´ נחמן מברסלב, אבל אין כאן מקום להאריך.
כל טוב.
דוד.
davideinat@gmail.com

ב בשבט התשסז

קרא עוד..