איך למצוא אתת עצמינו בתוך כל הבלבולים?

שלום לך,
כפי שהצלחתי להבין, השאלה נכתבה מתוך סערת נפש גדולה, מתוך חיפוש ותהיה, ויש בה נושאים רבים (בחירה/כפיה, דמיון/מציאות וכו'), ולכן אנסה לענות באופן כללי, ובמידה ולא ספקתי אותך, אשמח אם תכתבי שנית.
המציאות שבה אנו חיים היא מציאות של התמודדויות, אנו כבני אדם בניגוד למלאכים (שכל חייהם נמצאים באותו מצב מבלי להשתנות), נקראים להתקדם ולהתעלות, וההתקדמות הזאת נעשית בעזרת התגברות על קשיים ומכשולים שנמצאים בדרך. זה לא שהקב"ה זרק אותנו פה לעולם ואמר לנו 'זהו, תתמודדו לבד', לא נכון! נאמר בתורה "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַטּוֹב וְאֶת-הַמָּוֶת וְאֶת-הָרָע: אֲשֶׁר אָנכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמר מִצְוֹתָיו וְחֻקּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחָיִיתָ וְרָבִיתָ וּבֵרַכְךָ יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ:". הקב"ה נתן לנו בחירה אמנם לבחור בין הטוב והרע, החיים והמות, אך הוא נותן לנו את הכיוון – לאהבה את ה' ולשמור את מצוותיו!, הוא גם מבטיח לנו שהוא יברך! אותנו. אמנם נכון, הדרך הזו אינה פשוטה, אך היא דרך של חיים.
אותו רעב עתידי שצטטת במכתבך שנאמר בספר עמוס, יש להבין את ההקשר שבו הוא נאמר. נבואה זו היא נבואה של חורבן שנאמרה לפני חורבן בית ראשון והיא מתארת את המצב של עם ישראל לאחר חורבן הבית והפסקת הנבואה שבו יתגעגע עם ישראל לדבר ה'. ואכן נבואה שנצרכה לדורות נכתבה, וגם בימינו רואים שישנו רעב רוחני ואנשים אפילו מרחיקים לכת למזרח הרחוק וכדו' בכדי למצוא את הדרך. הרעב הזה אינו דבר שלילי, משום שהוא בא לדרבן אותנו להתקרב אל ה'. וככל שנהיה יותר קרובים לדבר ה', יותר ננסה להכיר טובה על כל הטוב שגמל אתנו, כפי שאנו אומרים מידי יום בתפילה ובברכת המזון תודה, על החיים והמזון הברית והתורה, וככל שנהיה פחות קשורים לעתונות היומית שרואה רק את השחור, את הרע והסבל שביומיום – דרכנו תהיה יותר ברורה ולא רק שנחזיק מעמד אלא גם, נשמח בחיים האלה!
בהצלחה!
אביטל, חברים מקשיבים