חברים מקשיבים שלום!
כתבתי לכם כבר את השאלה לפני בערך שבועיים אך משום מה לא קיבלתי תשובה ולכן אני כותבת שוב, סליחה עם כבר עניתם…
השאלה מצונזרת.
אני היקרות שלום.
קראתי מספר פעמים את שאלתכן. לפני שאנסה לעזור אני רק רוצה להגיד לכן יישר כוח גדול. אתן פשוט מקסימות! חשבתי על זה שבטח ממש קשה לכם לראות את חברה שלכן מתדרדרת ובכל זאת אתן מגייסות כל כך הרבה כוחות ומנסות במשך תקופה ממושכת לעזור לה. מדהימים אותי הכוחות שלכן לנסות שוב ושוב ובדרכים שונות… ולמרות שאתן לא מצליחות כל כך לעזור לה אתן לא מוותרות- בעיני זו חברות אמיתית, חברים אמיתיים לא עוזבים ונוטשים כשקשה, ויש לחברה שלכן זכות גדולה (שאולי היא לא רואה כרגע בתוך המקום בו היא נמצאת) שאתן חברות שלה.
אני אשתף אתכן בכמה מהמחשבות והתחושות שעלו בי.
עולה מהתיאורים שתיארתם את החברה וכן מהמכתב שהיא כתבה לכן דמות מאד מבולבלת- שרויה בעולם של התלבטויות, של קונפליקטים פנימיים בין טוב ורע. מצד אחד – היא יודעת שהיא טועה וצריכה להפסיק בהתנהגותה, מצד שני היא אומרת שטוב לה וממשיכה בכך. מצד אחד – היא משתפת אתכן במה שקורה לה- שזה סימן שהיא רוצה שתעזרו לה. מצד שני היא הולכת לספר גם לבנות אחרות שהיא יודעת שלא יפריעו לה להתעסק במה שהיא רוצה. היא נמצאת רגל אחת בפנים ורגל אחת בחוץ, משוועת לעזרה אך לא רוצה לוותר את העולם של ה"כיף".
אני מרגישה שמדובר פה בהתלבטויות הרבה יותר עמוקות ממה שנראה מעל פני השטח. בבעיות הרבה יותר אישיות ובסיסיות מאשר בחירה בין עולם דתי לחילוני. הצורך בקשר ובמגע עם בני המין השני קיים אצל רבים רבים בצורה חזקה ובכל זאת יש כאלו שמצליחים להתגבר עליו ויש כאלו שלא. ומדוע? הזכרתן בשאלתכן אפשרות אחת- העולם הרוחני של האדם, וזה נכון באמת לגבי הרבה חבר'ה ואם יסבירו להם בצורות שונות מדוע הם טועים ובעיקר יראו להם מה היא הדרך הטובה באמת, הם יבינו ויצליחו להתמודד עם היצר. אבל יש עוד אפשרויות מאיפה התנהגות כזו נובעת… אני לא מכירה את הבחורה ולא רוצה להגיד שאני יודעת בדיוק מהן הסיבות, אבל יש לי תחושה מאד חזקה שיש בהתנהגותה לא רק ביטוי לאישיות לא רוחנית ויש עוד הרבה גורמים שמשפיעים עליה ועל הבחירה שלה להתחבר לאנשים מסוימים ולאמץ דפוסי התנהגות מסוימים שעל ידיהם היא מרגישה "אהבה", "טוב", "חום"- אני כותבת הכל במרכאות כי ברור לכן שזה מזויף.
אתן מבקשות ממני להסביר לה מדוע היא טועה בהתנהגותה אבל אני חושבת שזה לא יהיה נכון לנהוג כך. היא יודעת שהיא לא בדרך הנכונה, אתן כבר ניסיתן מספר פעמים לתת לה הסברים, אולי גם דמויות אחרות שפניתן אליהם ניסו. אבל היא נמצאת במקום אחר לגמרי… במקום שלא מוכן כרגע לשמוע את ההסברים, שלא מוכן לקבל ולהיחשף לטוב ולאור האמיתי.
כל ההסברים שהסברתם לא הלכו לאיבוד!!! יבוא יום, וכולנו מקווים שזה יקרה כמה שיותר מהר, והם יפעלו את פעולתם בעזרת ה'. ככה זה גם בחינוך ילדים, למשל.
ולמרות שזה דורש סבלנות רבה צריך למצוא את הזמן הנכון להגיד בדרך הנכונה את המילים הנכונות.
אני חושבת שהיא צריכה עזרה ברבדים רגשיים ובסיסיים הרבה לפני הבניין הרוחני.
מה התפקיד שלכן מפה והלאה? לדעתי 2 דברים: קודם כל להמשיך להיות חברות במלוא מובן המילה. תמשיכו להיות שם בשבילה, ולתת לה את ההרגשה האמיתית שאתן קודם כל אוהבות אותה ודואגות לה. תתעניינו, תתעדכנו מה עובר עליה, תאפשרו לה לספר לכן מה קורה בלי שהיא תחשוש כל הזמן ש"תפריעו לה". אתן לא צריכות כל פעם להגיד לה שהיא טועה- היא יודעת שאתן חושבות ככה. זה לא אומר שאתן מסכימות איתה או נותנות לגיטימציה למה שהיא עושה זה אומר שאתן מבינות מה שעובר עליה ורוצות לעזור לה.
במקביל אני מציעה כן לנסות להרחיק אותה מהאנשים שהיא מסתובבת איתם. פה צריך להיזהר שזה לא יעשה בלחץ וכפיה אלא בדרכים נעימות- כמו למשל שתהיו יותר ביחד, שתארגנו לה בילויים משותפים בין החברות שהיא תרצה ליטול בהם חלק והם יהוו תחליף- לפחות לחלק מהזמן לבילויים הנוכחיים שלה וכו'.
דבר שני שאני מציעה זה שתספרו לה על חברים מקשיבים ותציעו לה לכתוב לנו או אם היא תרצה, עדיף, להתקשר אלינו ( 6518388-02 משעה 21:00 עד 1:00 כל לילה) ותגידו לה שהיא אינה חייבת להזדהות. אנחנו נשמח לעזור (אני פשוט חושבת שזו תהיה דרך יעילה יותר כי כך נוכל להכיר ולהבין יותר את הבעיה). אם היא לא תהיה מעוניינת תנסו לחשוב על דמות כל שהיא, אפילו לא מבית ספר, שיש לה קשר איתה ויכולה לסייע.
ובינתיים אני מאחלת לכן שתמשיכו למצוא את הכוחות לעזור לה ובזכות האהבה שלכן, בזכות האיכפתיות והדאגה ובזכות הרבה תפילות לריבונו של עולם, תצליחו בעזרת ה' לעזור לה.
וכמובן שאם התשובה מעוררת שאלות נוספות או שאתן מרגישות שלא קיבלתן מענה מספק לשאלתכן אז תכתבו שוב (לי או לכל אחד אחר בחברים מקשיבים) מאד נשמח לדעת מה קורה.
שבת שלום ובהצלחה,
ברוריה, חברים מקשיבים